סיפורו של סגן אלוף ובמיל ואחיד אלהוזייל על היחס המעליב לו זכה כאשר ניסה להתקבל לשלב המיונים לקבלת משפחתו למגורים בקיבוץ כרם שלום, תפסה השבוע כותרות רבות. אבל מבחינתו של אלהוזייל, שקיבל את צל"ש אלוף הפיקוד, על הגבורה וקור הרוח שגילה בסיכול פיגוע תופת גדול במעבר כרם שלום ב-2008, זוהי רק אנקדוטה אחת מסיפור גדול יותר ומתחושה שהחברה הישראלית הולכת ומתרחקת ממנו, למרות שהוא מרגיש כחלק ממנה. 

הוא שוחח עם פרשננו הצבאי טל לב רם בפודקסט פק"ל ב-103FM, ותיאר בפרטי פרטים את פיגוע התופת שבו חדרו מחבלים עם רכבי תופת. "התקרב אליי רכב שנראה כמו סופה צבאית, לא הצלחתי לזהות את הרכב והא כמובן גם לא ענה לי בקשר", סיפר, "במרחק של כ-40 מטרים הסתכלתי בעיניים של הנהג המחבל וצעקתי 'רכב תופת'. הוא התפוצץ כעשרה מטרים מאיתנו". בהמשך סיפר על תחושותיו מאז פרש מהצבא והתייחס ל"חוק הלאום". "אני שעשיתי צבא והרגשתי חלק ממדינת ישראל ושרתתי בגאווה ונלחמתי למען המדינה, הרגשתי בגידה. הרגשתי ספק גדול לגבי האם הייתי חוזר שוב על 23 שנות השירות שלי בצבא", ציין.

"הבעיה", אומר אלהוזייל, "זה לא השירות בצה"ל. במהלך השירות הצבאי אתה מקבל הרבה מאוד מהמדינה, אבל כשהשלטון הופך אותך למשהו שהוא אינו מקובל, שצריך רק להיזהר מהחברה הערבית, אז התחושות שלך כאזרח במדינה שונות לחלוטין". הקצין הבכיר במילואים הוסיף: "כשאתה בצבא זה אחרת - מחבקים אותך, אומרים לך שאתה תותח כשאתה פושט את המדים אתה הופך למשהו אחר וזו בדיוק הבעיה". 

"אין הבדל בין בדואי לערבי". ואחיד אלהוזייל. צילום פרטי

 

הוא המשיך והטיח ביקורת קשה במערכת הפוליטית בישראל על כל גווניה - מהמפלגות הערביות שאינן משכילות לייצג קו אחר ומחבר עם החברה הישראלית ועד מפלגות השלטון והאופוזיציה. הביקורת שלו מופנית גם כלפי הגנרלים שנמצאים היום בפולטיקה, ואותם העריך מאוד במהלך שירותם הצבאי, מבני גנץ הרמטכ"ל ועד יואב גלנט כאלוף פיקוד הדרום. "גלנט, שחיבק אותי פעם, מתנהג היום בצורה אחרת לחלוטין, לא כלפיי ואחיד האיש, אלא כלפי החברה שאני מגיע ממנה", אמר, "תמיד האמנתי בו, אבל בפולטיקה הוא מתנהג אחרת למגזר הבדואי והשמיץ את הבדואים. ציפיתי ממנו למשהו אחר - שיחבק, שלא יהיו רק שיקולים פוליטיים".

בהמשך התייחס למועמד לראשות הממשלה, יו"ר כחול לבן בני גנץ. "ציפיתי שבני גנץ (שהיה רמטכ"ל בתקופה בה שירתתי כמג"ד) ייקח אותנו ויהפוך אותנו לחלק מהמפלגה ויעטוף אותנו בחיבוק חם והוא לא עשה את זה. לתפיסתי אין הבדל בין בדואי לערבי, כולנו אחד למרות ההבדלים". הוא ציין כי "יש המון כמוני שרוצים להיות חלק מהחברה, שותפים אמיתיים שמאמינים במדינת ישראל ואין להם כתובת, לא מצד היהודים ולא מצד המפלגות הערביות".

אלהוזייל סיפר לטל לב רם כי לפני הבחירות פנה לאחד מאנשיו של גנץ וביקש ממנו להגיע לכנס בחירות למגזר הבדואי. "התשובה שקיבלתי היתה שבמידה ואין לפחות אלף איש הוא לא יגיע", סיפר, "אנשים מפחדים, היום אתה אומר ערבי זו קללה והם לא רוצים להיות קרובים לקללה הזו". לדבריו, אפשר גם אחרת. "הפתרון הוא בשיח בדיבור, במפגשים ולא רק בניכור", הסביר, "שהחברה הישראלית תקשיב לא רק לקול הערבי הלא שפוי ויש הרבה אנשים בחברה הערבית שמבקשים להיות שותפים".

בסיום השיחה אלהוזייל השיב לשאלה באיזה נקודה ירגיש שוב כאילו הוא שוב על המדים, שייך באופן מלא לחברה הישראלית. "כשמדינת ישראל תחליט שהיא לוקחת את הערבים ומנסה לעזור להם ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל", הסביר, "אני מתכוון לכל הערבים, הנוצרים הדרוזים והבדואים, ולהפוך אותם לאזרחים על המשמעות שבכך, ולא להסתכל רק על המנהיגות שקיימת היום, כי יש גם קולות אחרים והם רבים".