על רקע חשיפת תוואי מנהרה נוסף בדרום רצועת עזה על ידי צה"ל לפני שלושה ימים, ראשי הישובים בגזרת עוטף עזה נפגשו היום (חמישי) עם ועדת חוץ וביטחון בקיבוץ סעד ודנו עמם בנושא המצב הביטחוני.



תמיר עידאן, ראש מועצת חוף אשקלון, פתח את הדיון: "תודה שהגעתם לכאן, זה מסמל משהו וחשוב לנו שאתם באים לראות בעיניים ולשמוע דברים במקום. יכול להיות שאגיד דברים קצת קשים, אבל חיי התושבים וחוסנם זה הדבר הכי חשוב. יש פה קושי גדול בגורמי טיפול - גם ברמת אנשים וגם ברמת התקציבים. היום אנו בונים את הגנים במיגון מלא, אבל הגנים הישנים לא נבנו כך, ועושים להם תוספת מסוימת, אבל בחלק מהגנים היא מתפרקת. פקע"ר אומרים 'זה לא אנחנו', משרד החינוך אומרים צריך אישור פקע"ר. פקע"ר פשוט זרק אותי ואמר לי 'תתמודד לבד', ואני לקחתי ומכספי עשיתי שינוי בבית ספר והעברתי אותם לשם, ועד היום משרד החינוך מחכה לאישור פקע"ר כדי להעביר לי כסף. חוסן זה דבר חשוב לצה"ל, נכון? אז איזה חוסן זה? והתשובה שקבלתי מפיקוד העורף הייתה, שזה לא הם. יש לי אותה בכתב וזה לא נראה לי סביר. יש מלחמת עולם בין פקע"ר לבין רח"ל. סגרו לי את הדלת בפיקוד העורף היום. יש בין הגופים מלחמת גוג ומגוג שפוגעת בתושבים".



סגן ראש המועצה האזורית מרחבים ארמסטרונג (ארמי) פרג׳, אמר כי "לפני שנים, כשירו פצמרים וקסאמים, טווח הירי הוגדר 7 ק"מ. כבר שנים שטווח הטילים התרחב והטילים מדויקים ומסוכנים יותר, ובהתאמה צריך להרחיב את העוטף. במרחבים 65% מהבתים אינם ממוגנים. בסבב ההסלמה האחרון 100% מהתלמידים שפנו לטיפול פסיכולוגי הם ילדים ללא ממ"ד בבית. על כן, חובת המדינה לעודד תושבים לבנות ממ"דים. אצלנו לא קיימים מרכזי חוסן, וחוסר חמור בתקנים".



חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "מודה על הדיון החשוב הזה. אני נמצא כאן היום גם לייצג את אלו שלא הוזמנו לדיון. בסיור שערכתי לאחרונה באופקים גיליתי שקיימים 3,000 בתי אב ללא מיגון, שנדרשים לרוץ לצינורות המיגון תוך 45 דקות. בלתי סביר שרשות כמו אופקים מגייסת תרומות ולא מקבלת את ההגנה לה היא זכאית מהמדינה. מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. באחריות המדינה להרחיב את מרכזי החוסן שעושים עבודה מדהימה ומסייעים לתושבים בהתמודדות יומיומית עם מצבי הפוסט טראומה ליישובים נוספים ולהסדיר את מעמד הרבש"צים בחוק כמי שעובדים יום ולילה למען התושבים ומגנים עליהם"

"שמענו את ראשי הרשויות בעוטף ואני מציע לכולנו לשמוע את עוצמת הדברים שביטאו כאן ראשי הרשויות. זה מלמד על השבר שהאזור הזה נמצא בו", אמר אורי בן יהודה, קב״ט מרכז המועצות האזורי. "אני מלווה את העוטף שנים רבות ומעולם לא שמעתי את ראשי הרשויות מתבטאים באופן שהם מתבטאים וזה מלמד על עומק השבר, וראוי להקשיב לזה טוב".



דיון של ועדת החוץ וביטחון עם ראשי מועצות בעוטף עזה. צילום: דוברות הכנסת
דיון של ועדת החוץ וביטחון עם ראשי מועצות בעוטף עזה. צילום: דוברות הכנסת



בן יהודה התייחס לסוגיית הרבש"צים ואמר "נכון להיום יש יישובים שלא חתמו על החוזה החדש ומשרד הביטחון עצר את שכר הרבש"צים. המשמעות היא, שבאוגוסט הם לא יקבלו שכר." בן יהודה ציין כי ביום שני השבוע התקיימה פגישה עם יו״ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר ויו״ר מרכז המועצות האזוריות שי חג׳ג׳ וכי היום ייפגש חג׳ג׳ עם נציגי משרד הביטחון.  



ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, תקף את נציגי משרד הביטחון ופיקוד העורף בוועדת החוץ והביטחון שהתכנסה בעוטף כשאמר: "אין לכם שום תכנית למיגון המרחב הציבורי בעיר שדרות שגדלה מידי שנה באלפי תושבים חדשים. מיליארדי שקלים לטובת מכשול יש למדינה אבל תקציב למחסה מפני רקטות להגנה על התושבים - אין".



אלון אלשיך, תושב ניר עם, אמר כי "לי הסתכלו בעיניים ואמרו שהבלונים זה לא איום ביטחוני ולא איום אסטרטגי. אנחנו חלוצים ומזלזלים בנו".



לאחר מכן נשא דברים גדעון סער, שאמר כי "בהיבט הביטחוני, אמרתי כבר בחודש מאי, שצריך לזכור שבכל התקופה הזו וזו שתבוא, חמאס מתעצם, יכולותיו משתדרגות ומי שהרגישו את זה היו התושבים בסבבים האחרונים. הוועדה צריכה לקיים דיון על יעדי ישראל במערכה שתבוא. לראות מה מגדיר הדרג המדיני, ובשביל זה יש לנו את התפקיד החשוב של הפיקוח. היו הרבה מאוד סבבים ומלחמות בשנים האחרונות וחייבים לצאת עם ידיעה ברורה של מה היעדים. מדינה ריבונית אינה יכולה לחיות עם כללי המשחק הקיימים בעת האחרונה. צריך לשנות מהיסוד את התפיסה של מה תפקיד האזרחים ומה התפקיד של הצבא. זה לא תפקידם של האזרחים להיות שכפ"ץ של הצבא אלא להפך. יש לזה משמעויות ואני מודע אליהן".