אלוף משנה במיל' שרון זגגי פנחס השתחררה לפני כארבעה חודשים והתפקיד האחרון שמילאה היה התובעת הצבאית הראשית. היא העניקה לפודקסט הצבאי של פרשננו טל לב רם ב-103FM ראיון ראשון, והתייחסה לכמה מהנושאים המרכזיים שעלו במהלך כהונתה בתפקיד. היא ליוותה כמה מהפרשות הגדולות שהיו בראש הסדר הציבורי בישראל, מפרשת אלוף משנה אופק בוכריס שהודה בהסדר טיעון והורשע בבעילה אסורה בהסכמה של חיילת שהייתה תחת פיקודו עד פרשת אלאור אזריה.
זו הפעם הראשונה בה היא מתייחסת לאירועים, וחווה את דעתה על הסדר הטיעון שנחתם עם בוכריס ועורר ביקורת ציבורית. "לאורך כל ניהול התיק לא קיבלתי מסרים כלשהם", הסבירה, "אני יכולה להגיד באופן מלא שעשיתי את עבודתי, פעלתי באופן המקצועי ביותר שיש ובחנתי את הדברים מתוך ראיה נקייה ואמתית של הדברים". היא הוסיפה כי היא "שלמה לחלוטין עם אופן ניהול התיק ועם הסדר הטיעון שנחתם בהסכמת כל הצדדים".

לדבריה, מקרה בוכריס זו דוגמה טובה מאוד לטיפול חד משמעי ומיידי של הצבא. "הוא הושעה באופן מיידי, המינוי שלו בוטל, הוא סיים את שירותו, הוא הורשע בעבירה פלילית על רקע מיני והורד בדרגה", ציינה, "זה היה מסר חד וברור והוא חלחל לתוך הצבא לאחר הפרשה". היא טענה כי "הפרשה היוותה נקודת מפנה במודעות לפסול שבדברים, וגם בתחושה של נפגעי עבירה מינית שיש להם כתובת לפנות ויינתן להם גיבוי וגב מהצבא".

בהמשך דבריה, התייחסה לכשלים שעלו בדרך ניהול החקירה בפרשת אונס הילדה בת השבע מבנימין, והשיבה לשאלה האם הפרקליטות הצבאית היא הגוף המתאים לטפל בתיקים מהסוג הזה. "מדובר במערכת מקצועית מאוד ובעלת ניסיון ומומחיות גם בטיפול באירועים פליליים אזרחיים כמו תיקי מוות, גניבה ושוד וגם תיקי עבירות מין", אמרה וציינה כי "לרוב פרקליטות יהודה ושומרון לא מטפלת בתיקים מהסוג הזה. שם מדובר בתיק חריג, והקורבן לפשע היא קטינה - מדובר באירועים מהסוג שבדרך כלל לא מגיעים לטיפולם". 

היא התייחסה לטענות שהעלו הלוחמות שלקחו חלק בפילוט שערך צה"ל בנושא שילוב הבנות בשריון והטיחו את טענותיהן באופן פומבי בתוכנית המקור בערוץ 13. "נקודת המוצא מבחינה משפטית זה בג"ץ אליס מילר, בה נפסק לטובת זכויות וכי שיקולים ומשאבים כלכליים נסוגים אל מול השיוויון", אמרה, "אם תהיה פניה לערכאה משפטית והטענה תהיה שצריך לקדם את עקרון השוויון ולעדיף אותו על פני משאבים, עשויה להיות כאן טענה משפטית בעלת משקל". 
הבכירה במילואים ציינה כי "צה"ל כאמור נימק את ההחלטה שלא לשלב בנות בטנקים במסגרת מערך הגנת הגבולות, בשיקולים הקשורים בעיקר בכל הקשור לסדרי עדיפויות בהקצאת משאבים ובעלויות בבניית כוח שריון יעודי במערך הגבולות של צה"ל". עם זאת, לטענתה, צה"ל יכל להגיע למסקנות הללו לפני ביצוע הפיילוט שסוכם לבסוף בהצלחה רבה. "קטונתי מלנבא את החלטות בית המשפט העליון, אבל בג"ץ כבר הפך טענות שנבעו משיקולים משאביים לטובת עקרון השוויון, ודיון מהסוג הזה בנוגע לבנות בשריון יכול להפוך לדיון משפטי מהותי, שבג"ץ יכול להידרש לעסוק בו", סיכמה.

צילום: אפרת קורמןצילום: אפרת קורמן