"מנגד", הוסיף הסנגור הצבאי, "מפקדים שהקדישו את כל חייהם למערכת הצבאית מוצאים את עצמם בסכנת פיטורים ואבדון כלכלי גם בשל תלונות על מעשים מינוריים למדי וגם בגין יחסים בהסכמה, וחשוב לא לאבד את הפרופורציות הראויות גם במאבק לשמירה על סביבת עבודה מכבדת והולמת".
בתוך כך, הוא ציין גם חייל נענש בצורה חמורה לעומת אזרח המבצע את אותה עבירה, וטען כי הוא סבור שבצה"ל מתקיימים מעצרים רבים מדי, כאשר חלקם אינם מוצדקים. "חייל שהתגייס מול ׳אזרח שלא התגייס׳ – הראשון, נמצא בפועל בסיכון משמעותי לאכיפה נוקשה, נניח ביחס לעבירת סמים ‘קלים’, כלומר קנאביס. החייל ייעצר, ייחקר, יוגש נגדו כתב אישום והוא ייענש, יישלח למאסר ויגרור איתו לאזרחות רישום פלילי. האזרח, הלכה למעשה, לא יקרה לו דבר או כמעט לא יקרה לו דבר. קרוב לוודאי שהחקירה שלו תסתיים באי-הגשת כתב אישום".
לדבריו, "בראייתי, יש מעצרים רבים מדי ובלתי מוצדקים, יש הכרה חלקית ומוגבלת במנגנוני שיקום, יש ראייה במאסר בכליאה כמעין כלי בלעדי לעומת אמצעי ענישה אחרים וחלופות כליאה. יש גם לא פעם התנהלות פוגענית של חוקרי מצ״ח, שנובעת מחוסר ניסיון מקצועי וחוסר בשלות של חוקרים צעירים, שמבחינת חלק מהם המטרה כמו מקדשת את האמצעים בדרך להשגת הודאה מהנחקר. לצערי, התופעה הזאת לא הצטמצמה מספיק, ובמובנים מסוימים היא אף הולכת וגוברת עם קיצור הכשרות חוקרי מצ״ח. לזכות הצבא אפשר לומר שיש הבנה של המפקדים הבכירים של ההכרח בטיפול במצב".