החשש מהנטישה האמריקאית גובר: במערכת הביטחון מוטרדים מאוד מהתנהלות ממשל ארה”ב באזור הים התיכון ומהשלכותיה על ישראל ומותחים ביקורת על חוסר העקביות של הממשל האמריקאי וחוסר נכונותו להפעלת כוח גם בעקבות אירועים גדולים ומשמעותיים שנודעת להם השפעה ארוכת טווח. כך, החל מפגיעת האיראנים בחופש השיט במפרץ, דרך הפלת המל”ט האמריקאי ותקיפת מתקני הנפט הסעודיים ועד ליציאה האמריקאית מסוריה, לצד התחזקות ההגמוניה הרוסית באזור.
 

דברים שנאמרו בזהירות רבה יותר בשנים האחרונות, מאז עלה לשלטון נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, נאמרים עכשיו בחדות ובישירות בחדרי הדיונים, בעיקר נוכח ההתפתחויות בחודשים האחרונים. חרף היחסים הטובים בין הצבאות, החלפת התפקידים בצמרת הממשל האמריקאי והמדיניות הלא ברורה שמוביל טראמפ, מקשים את השיח הישראלי עם ארה”ב. 
 

החשש המרכזי של ישראל, המובע גם בשיחות שבין הדרג הצבאי למדיני, אינו עוסק באיום קונקרטי אלא נסב על ההערכה שנוכח ההתפתחויות האחרונות והכרסום בכוח ההרתעה של האמריקאים כמעצמת על, גם האויבים של ישראל - ובעיקר חיזבאללה - עלולים להרשות לעצמם ליטול יותר סיכונים בפעילות באזור. זאת, במיוחד על רקע המשך הפעילות הישראלית נגד ההתבססות האיראנית סמוך לגבולה ובפרויקט הטילים המדויקים המשותף לאיראן ולחיזבאללה.

תמונות לוויין של מתחם אימאם עלי. צילום: ISI

 

במצב זה גם בצה”ל מעדיפים יציבות פוליטית שתאפשר מימוש של תוכניות וקבלת תקציב רב־שנתי - ובעיקר קשב של המערכת המדינית לצורכי הצבא ולהתפתחויות באזור. מעבר לשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא, גם לסוגיית שר הביטחון יש משמעות רבה. בצבא רוצים שר ביטחון במשרה מלאה שהעיסוק במערכת הביטחונית הישראלית יהיה בראש מעייניו, אבל גם ליחסים עם דרגי העבודה הבכירים בארה”ב יש חשיבות רבה. 
 

למרות המצב המורכב והמתוח, במערכת הביטחון עדיין רואים שוליים מספיק רחבים עד להידרדרות לעימות משמעותי בחזית הצפונית. המצב הביטחוני עדיין רחוק מלהיות מוגדר כמצב חירום, וגם נכון לשעה זו סיכויי ההסלמה בדרום נותרו גבוהים יותר.