יש ירידה מתמשכת בשיעור המוטיבציה של מתגייסים בעלי פרופיל קרבי לשרת שירות קרבי, אך צה”ל מעדיף להסתיר את הנתונים המעידים על כך. כך אומר ל"מעריב" קצין בכיר, שקורא לצבא לשוב ולפרסם את הפרטים, גם אם אינם נוחים למערכת. לדברי הקצין, הסקר האחרון שפורסם ב־2017 הצביע על מגמה שלילית במיוחד של 64% בלבד מקרב בעלי הפוטנציאל הקרבי המביעים רצון לעשות שירות קרבי. זאת לעומת 71% לפני כארבע שנים וכמעט 80% לפני תשע שנים.

בצה”ל השקיעו מאמצים רבים לעידוד המוטיבציה, והנתונים בשנתיים האחרונות מאז פרסום הסקר האחרון עלו מעט. אולם העלייה מינורית - וכפי שאנחנו מפרסמים הבוקר, לראשונה, עומדת היום על 66%, ואינה משנה את התמונה הכללית. סקר המוטיבציה פורסם באופן קבוע על ידי צה”ל, שבעבר ייחס לו חשיבות רבה ואף התגאה בנתונים הגבוהים. אלא שאחרי מספר שנים של ירידה תלולה בנתונים אלו החליטו בצה”ל להפסיק לפרסם את הסקר, בטענה כי אין בו כדי לשקף באופן מקצועי את רמת המוטיבציה ולא צריך לייחס לו חשיבות רבה כמדד משמעותי.

לדברי הקצין, הירידה הדרמטית במוטיבציה לשירות קרבי בשנים האחרונות משמעותית מאוד לצבא. שכן אם בעבר מספר המבקשים להתגייס לשירות קרבי בכל מחזור גיוס היה גבוה ממה שצה”ל היה צריך, הרי שעם הירידה במוטיבציה המגמה התהפכה, וכיום צה”ל צריך יותר חיילים קרביים מאלה שהביעו עניין בשירות קרבי בשאלונים.

“נכון, זה אינו מדע מדויק”, מודה הקצין הבכיר, המכיר את הנושא לעומק. “ובכל זאת, במשך שנים עשינו שימוש בכלי הזה של סקר המוטיבציה. פרסמנו אותו ואף התגאינו בנתונים הגבוהים. כך, לדעתי, צריך להיות גם היום. יש להמשיך לפרסם את הנתונים - גם אם הם פחות מחמיאים. זו אינה בעיה פרטית של צה”ל וחשוב שהציבור יכיר את הנתונים האלה”.

מנגד, קצין בכיר אחר שעוסק בנושא, טוען שאין בעיית מוטיבציה לעשות שירות קרבי. לדבריו, סקר המוטיבציה הוא רק כלי עבודה אחד מני רבים שבידי הצבא וגם היום אין בעיה למלא את היחידות הקרביות בלוחמים המעוניינים לשרת בהן. “הראיה לכך היא שגם אין לנו בעיית נשירה במערך הלוחם”, הדגיש.