לאחר חשיפת כאן בשבוע שעבר בדבר ניפוח נתוני גיוס החרדים על ידי צה"ל, בוועדת החוץ והביטחון החל היום (שני) דיון בנושא בהשתתפות ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז. כזכור, בצה"ל דחו בתוקף את הטענות כי הם זייפו בצורה מכוונות את נתוני גיוס החרדים בעשור האחרון, אך יחד עם זאת אישרו את הפרסום של העיתונאית כרמלה מנשה בכאן רשת ב', לפיו באיסוף הנתונים, מדידתם ודרך הצגתם ניתנה פרשנות מרחיבה לשאלה מיהו חרדי, ובכך הודו שמדובר במקרה זה בתקלה חמורה שנמשכה לאורך שנים. 


החוק קובע באופן ברור כי צעיר שהתגייס לצבא יחשב כחרדי אם בגיל שבין 14־18 למד לפחות שנתיים במוסד תורני חרדי. עם זאת, הפער בין לשון החוק לבין האופן שבו צה"ל אסף את הנתונים והציג אותם לציבור ולוועדות הכנסת השונות, הגיע בחלק מהמקרים למאות אחוזים. כך למשל ב־2017 עמד הנתון הרשמי של צה"ל על 3,070 חרדים שהתגייסו לצבא, אבל בדיקה אחרת הנשענת על לשון החוק הובילה לממצא של 1,330 חרדים מגויסים בלבד. בצה"ל טענו כאמור שיחד עם הטעות בניתוח ההגדרות על פי לשון החוק, חלק מהפער בנתונים הוא בכך שכן גויסו חרדים רבים למרות שאינם עומדים בדיוק בלשון החוק. 

ראש אכ"א אמר בדבריו: "אני מרגיש חובה לאור הנסיבות שנוצרו למסור דיווח על תמונת המצב כפי שאנו מבינים אותה. אנו עוסקים באמינות צה"ל וזה בנשמת אפו של הצבא. אני לא יודע משהו אחר חוץ מלמסור את כל הנתונים טובים פחות או יותר. הרגישות ברורה לנו. סוגיות האמון ברורות לנו. כשאני מסתכל על האירוע הזה אני לא רואה אף אחד מתחתי ומצדדי שאחראי חוץ ממני. אני לא רואה אף אחד שהיה אחראי לפני חוץ ממני. שמעתי כל מיני עניינים בשבוע האחרון - רק אני אחראי לאירוע הזה".

"אנו מדברים על שתי תקופות זמן למעשה. בעיני זה חשוב כי זה מסביר את העובדות באירוע קצת אחרת. בין השנים 2013-2011 יש יעדים בלי חוק. מ-2014 יש חוק. שנת 2016 היא נקודת ציון חשובה. צה"ל מעביר דיווח מאוד מפורט לפרטי פרטים על כל סוגיות הגילאים וגם מציין שם גילוי נאות משמעותי - אלה המספרים שעומדים בהגדרות פורמליות. יש עוד קבוצה שלא עומדת בהגדרות הפורמליות ואנו מציינים אותה. זה נאמר גם בוועדה הזאת. מכאן אני מסיק שעד שנת 2015 הפרשנות של הנתונים היא נכונה מאוד גם אם מסתבר שמישהו לקח מוסד חינוכי ושגה וטעה בו. בסה"כ כשאתה מסתכל על רמת הדיווחים עד שנת 2015, הדיווחים נראים תקינים". 

יו"ר הוועדה אשכנזי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 
"הבעיה היא שנת 2016-17 כי 2018 טרם דווחה. אנחנו מבינים שמשהו במספרים לא מסתדר. זה מחולל את האירוע. אנו מבינים באמצע 2019 שמשהו במספרים לא מסתדר על שנת 2018, בעיקר אוכלוסיה שלא עומדת בהגדרות הפורמליות של החוק. אנו מתחילים לעסוק בזה. במסגרת הבדיקה של שנת 2018 אנו עוצרים. זה מגיע אלי. אנו מבינים שלא ניתן להעביר דיווח ומגלים פער. יש קבוצה שלמה שנחשבת כעונה לקריטריונים אבל לא עונה על הגדרות החוק. אנו בודקים גם את 2017 ורואים שיש בעיה בדיווח שנמסר לוועדת חו"ב על נתוני אותה שנה. רובו הגדול אוכלוסייה שנחשבת בענייננו חרדים אבל לא לפי החוק".
 
"אנו מבינים שיש קבוצה שעומדת בהגדרות של שנתיים שלומדים במוסד מוכר על ידי משרד החינוך ויש קבוצה שלא עומדת בהגדרות הפורמליות - למדו שנה, למדו שנה וחצי. למדו במוסדות שאולי לא מוכרים אבל כשאתה מסתכל על האוכלוסייה עולמם חרדי. אורח חיים חרדי. ביתם חרדי. אבל הם לא עומדים בהגדרות הפורמליות של החוק. עיקר הפער הוא בחישוב האוכלוסייה הזאת. יש עוד קבוצה אחת בשנת 2017 של בערך 300 אנשים שלא מגיעים מהעולם החרדי והם נכנסו לרשימה שנכון לעכשיו אנו לא יודעים את הסיבה. הם בטוח לא צריכים להיות ברשימות. יש לזה כל מיני השערות. יכול להיות טעות מקצועית. יכול להיות חוסר תשומת לב. יכול להיות הרבה מאוד דברים. נראה שקבוצה שלא צריכה להיות באוכלוסייה".

"חוסר מקצועיות בשיוך חלק מהאוכלוסיות"
 
עוד ציין ראש אכ"א, כי ייתכן והיה חוסר מקצועיות באיסוף הנתונים. "כל מה שאני אומר לא מצדיק את הפער, אבל מלאכת איסוף הנתונים העניין הזה של להצביע על מיהו חרדי הוא דו שיח שלם בינינו לבין משרד החינוך. צריך לעבור שם שם ושורה שורה ולבדוק האם עמד בקריטריון. זה מקצוע ששייך לאנשים שיודעים לעסוק בזה. אם אני יכול לשער אני יכול לשער שיש כאן חוסר מקצועיות נכון לעכשיו בקביעת ושיוך חלק מהאוכלוסיות האלה", אמר אלמוז.
יו"ר הוועדה גבי אשכנזי אמר בפתח הדיון: "החלטנו לקיים את הדיון כחלק ממה שהתפרסם ודווח גם בכלי התקשורת אחרי שעשינו על זה דיון קצר משום שבד בבד עם הפרסום הועדה רשמה לפניה שהרמטכ"ל מינה צוות בדיקה בראשות אלוף במיל רוני נומא. עלתה השאלה האם להמתין לתוצאות הבדיקה. החלטנו לקיים את הדיון בשני מועדים: הראשון עכשיו והשני בתם בדיקתו של האלוף רוני נומא. נזמין אותו לכאן ונשמע את הממצאים. הדיון של היום יתייחס לדיווח של ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז וסגל הרלוונטי שידווח לוועדה בפתיחה על כל הממצאים שידועים להם ואיך הגענו עד היום".

ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן), אמר בדיון: "אני לא מכיר אוכלוסייה אחרת במדינת ישראל - בית ספר תיכון או רשות שאם היו נתוני גיוס נמוכים היינו באים בטענות לצה"ל. כאן כאילו בעיה של אי גיוס חרדים היא בעיה של צה"ל. אתן דוגמה אחת: לראשי הישיבות יש אינטרס שלא יתגייסו תלמידים כי הם מקבלים פר תלמיד. לכן בצה"ל ראשי הישיבות אומרים 'אני מקבל פר ראש אז למה שאעודד'. גם בבניין הזה נשמעים קולות נגד גיוס חרדים מחלקם של הח"כים". 

"אנו לא רמאים, לא שקרנים ולא מנפחים נתונים"

ראש חטיבת תכנון בצה"ל ומנהל כוח האדם באכ"א, תא"ל אמיר ודמני, התייחס גם הוא בוועדה לפרסום וטען כי לא הייתה כוונה לזייף את הנתונים. "באו אלי לדיוני מנהלת חרדים, ובכל דיון נתנו לי מספרים אחרים. ביקשתי ביוזמתי לבדוק גם הנתונים לשנת 2017. פתחתי את הבדיקה, שעד אז הייתה סגורה ודווחה לועדת החוץ והביטחון. לאחר שהסתכלתי על הנתונים, מיניתי אלוף משנה שיבדוק אותם. הוא חזר אלי עם מסקנה שהבנתי בעצמי, שהמנהלת היוצאת מענף תכנון כח אדם סדיר היא ללא המנגנונים הנכונים לביצוע הספירה. לאחר מכן העברתי את הבדיקה לענף אחר, שהיה הענף הנכון. 
 
"לקח זמן לבדוק את הרשימות. לצערי הן לא היו מסודרות ולכן הצלבנו נתונים. בסופו של דבר הגעתי לראש אכ"א, ולאחר מכן הצגנו את הממצאים גם לרמטכ"ל. מצאתי בבדיקה שלי שהנתונים שנמסרו ב-2017 הם לא מדויקים. מה שמצאתי היה הגדרה שמרחיבה את החוק ולכן עשינו עצירה של הנתונים. מיד התחלנו לפעול לעדכון נתוני 2017. אנו לא רמאים, לא שקרנים ולא מנפחים נתונים. מיד שמנו את זה על השולחן ודיווחנו. לצערי, הפרסום הקדים אותנו. מרגע זה, כל בסיס הנתונים של 2018 ו-2017 עבר לבדיקת רוני נומא".