סיבוב הבחירות הנוסף לכנסת מכניס גם את צה"ל לבעיה, כשעל הפרק קיצור השירות הצבאי בחודשיים, שעתיד להיכנס לתוקף ביולי 2020. למרות התנגדות הצבא לקיצור, דיון בשינוי החקיקה לא צפוי להתקיים בתקופת ממשלת המעבר. 
 
לאחר שבמרץ 2018 שוחרר המחזור הראשון של חיילים לאחר 32 חודשי שירות בלבד, ולא שלוש שנים מלאות כפי שהיה עד אז, ביולי 2020 צפויים החיילים להתגייס ל־30 חודשי שירות בלבד, זאת על פי החלטת הממשלה שעוגנה בחקיקה. מדובר בהחלטה שצה"ל בימי הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לא התנגד לה, והיא התקבלה כחלק מההסכמות שהושגו עם האוצר, במסגרת התקציב הרב־שנתי.
 

אבל העמדה בצה"ל היום שונה. בצבא מזהים היום פערי כוח אדם משמעותיים ביחידות הלוחמות, שמגיעים לעתים למחסור של עשרות לוחמים בגדודים הסדירים. מדובר בפער שבא לידי ביטוי בעיקר בפלוגות הוותיקות. כמו כן, סבורים בצה"ל, כי קיצור נוסף בשירות יפגע עוד בהכשרות המקצועיות של הצבא שכבר קוצרו באופן משמעותי.
 
אלא, שכל שינוי של החלטת הממשלה דורש גם שינוי חקיקה, מצב שאינו נראה אפשרי כעת לנוכח המצב הפוליטי. כך קורה, שלמרות התנגדות צה"ל, כרגע יישום החוק מתקיים על פי לוח הזמנים המתוכנן, וכבר ביולי הקרוב צפויים החיילים להתגייס לתקופה של שנתיים וחצי. עד עתה המתינו בצה"ל לכינונה של ממשלה, אבל סבב הבחירות השלישי טורף שוב את הקלפים. לנוכח מורכבות ורגישות ההחלטה, בצה"ל לא צפויים להביא את הנושא לדיון בפני ממשלת המעבר, כך שהדיון בנושא יידחה שוב.
 
כחודשיים לפני הגיוס נוהג צה"ל לשלוח למתגייסים את צווי ההתייצבות בלשכות הגיוס, בהם רשום גם משך השירות. לנוכח האפשרות שממשלה חדשה תקום רק בסביבות חודש מאי, בסמוך למשלוח הצווים לחיילים, שוקדים עכשיו בצה"ל על נוסח הצו, דבר שיאפשר לשלטונות הצבא גמישות, אם הממשלה הבאה תקבל את עמדת צה"ל ותעביר תיקון לחוק בלוחות הזמנים הצפופים.
 
המדובר בהליך מורכב מאוד שתלוי גם בחוק התקציב ובאישור האוצר, מה שהופך את התמונה למורכבת עוד יותר וקשה לשינוי. וזאת עוד לפני שמדברים על התסבוכת הפוליטית, שמונעת כבר עכשיו דיון מעמיק בנושא זה.