תושבת כפר עזה: "מקווה שלמישהו יהיו ביצים לקחת החלטה"

אור בר אילן התבגרה בשגרת הלחימה המטלטלת בעוטף. בשיחה עם טל לב רם ב-103FM תיארה את הקושי והמצוקות, ושאלה: "אם נעזוב- מי יישאר?"

טל לב רם צילום: אבשלום ששוני
אור בר אילן, טל לב רם
אור בר אילן, טל לב רם | צילום: אפרת קורמן
2
גלריה

אור בר אילן מתגוררת בכפר עזה, ובמקצועה היא מכירה לתיירים מבית ומחוץ את הסיפור של אזור מגוריה מהזווית האותנטית שלה. "מי כמוך יודע ששקט באזור הוא לא שקט. המצב הביטחוני מלווה אותנו בכל דבר. בין אם בשקט ובין אם בהסלמות", סיפרה, "אתמול היה בוקר שמשי והחלטתי להוציא את הכלב שלי לטיול ביער הסמוך בניסיון קצת ליהנות מהשמש ומהטבע ולהתנתק קצת מהשגרה. באמצע כבר קיבלתי התראות על כך שחשודים נתפסו בסמוך לגדר. אני יכולה לשתף שהסבב האחרון גרם לכל דבר בחיים שלי להפוך לדרמטי ומוקצן. מצאתי את עצמי מגיבה בקיצוניות לדברים. הכל נהיה עוצמתי".

לדבריה, "כשאתה יושב בארבע עיניים, עולה הכאב והתסכול. גם אדם שנמצא בסיטואציה מסכנת חיים - לא יכול לשלוט בפחד. הכל מושפע מזה. אתה מכיר את זה כי היית שם".

"אני רואה הרבה אנשים שעוברים לגור כאן בקיבוצים מהמרכז בעקבות קשיים כלכליים ומתוך ידיעה שהקהילות כאן חזקות. קיים בי גם פחד שאם אני אלך יחד עם האחרים שעזבו את האזור - מי יישאר? זה הבית שלי וזאת האדמה שלי. אין לי מקום אחר. בן הזוג שלי מתגורר בבאר שבע ובסבב הלחימה האחרון הוא הגיע אליי ומצא אותי בוכה ומתוסכלת - וקרא לי להצטרף אליו ולעבור לבאר שבע. הוא לא מסוגל להבין שאני לא יכולה לקום וללכת. אני קשורה אל המקום הזה בגוף ובנפש".

אור בר אילן וטל לב רם באולפן, צילום: אפרת קורמן, 103FM
אור בר אילן וטל לב רם באולפן, צילום: אפרת קורמן, 103FM | אור בר אילן וטל לב רם באולפן, צילום: אפרת קורמן, 103FM

אור התייחסה לאופן הסיקור התקשורתי ולהתלבטות אם להציג את החוסן של האזור לצד המצוקה של תושביו, שתי תחושות מנוגדות שחיות יחד זו לצד זו בשגרת העוטף. "אחת הקבוצות שהגיעה לסיור הייתה מהבינתחומי בהרצליה. שיתפתי אותה במה שקרה כאן בסבב האחרון, על איך שרצתי ושנפלו לי טילים מעל הראש. ראיתי שכמה מהסטודנטים זזו באי נוחות כי הם לא יודעים איך נראה מרחב מוגן. הייתה לי אפילו מעין תפילה קטנה שיהיה צבע אדום בלי שאף אחד ייפגע, רק כדי שירגישו את התחושה".

לסיום הפנתה אצבע מאשימה להנהגה של המדינה וזעקה לשים סוף למצב הביטחוני הקשה באזור: "היונה עם העלה של זית תגיע תמיד עם רובה קטן. ברגע שתהיה לעזתיים עצמאות, שיהיו להם תשתיות - יהיה להם מה להפסיד. יש שם 2 מיליון אזרחים כשהביוב זורם ברחובות. אנחנו מריחים מה הולך שם. הם במצב איום, ולמרות שאני נוטה לימין בעמדותיי אני מכירה בעובדה שהם חיים בתת־תנאים. איפה הביטחון שמגיע לנו? נגיד שיהיה מבצע צבאי, מה אחרי זה? איפה הפירות של צוק איתן ועמוד ענן? 4 שנים של שקט בעוטף? אל תמכרו לי את הלוקש הזה. אני שם ואותי אי אפשר לסובב".

תגיות:
ירי קסאמים
/
עוטף עזה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף