“אני לא רוצה שייקחו אותי לעורך דין, ‘רגע, בין התאריך הזה לזה עשיתם פחות, ואנחנו יותר’”, אומר ג’ היום. “אז בוא נאמר שאנחנו מהטייסות שעשו הכי הרבה גיחות מבצעיות”.
ג’ ועשרה מחייליו היו באותו טקס בגלילות כדי לקבל את הפרס. מספר הגיחות המבצעיות היה פרמטר אחד לקבלת הפרס, אבל לא רק. גם פעולות שמוגדרות כמשימה מוצלחת, הביאו את הוועדה שבחנה אותם בחודשים שקדמו לטקס בגלילות להעניק להם את הפרס.
אלא שג’ יודע כי הצלחה עשויה להיות חמקמקה. בנובמבר האחרון למשל, במהלך אחת הגיחות של מטוסי חיל האוויר מעל שמי עזה, נהרגו בהפצצות תשעה בני משפחת א־סווארכה, בהם חמישה ילדים בני שנתיים עד 13. זה קרה בדיר אל־בלח, כחלק ממבצע “חגורה שחורה”, שהחל בחיסול אווירי של מפקד בכיר בג'יהאד האסלאמי, בהאא אבו אל־עטא, חיסול שנענה בירי מסיבי של רקטות קסאם מצד חמאס והג’יהאד לעבר יישובי הדרום ועד מרכז הארץ. צה”ל חקר את הרג בני משפחת א־סווארכה ומצא כי הגדרת מתחם הפחונים שבו שהו כמטרה צבאית הייתה שגויה.
טייסת 101 היא כאמור הראשונה מטייסות חיל האוויר הישראלי. באתוס של הטייסת נרשמו פרקים מפוארים בתולדות החיל, חלקם עלומים לרוב הציבור, חלקם ידועים, כדוגמת חלקה המרכזי של הטייסת במלחמת יום הכיפורים, או היותה בית לעזר ויצמן - בין השאר מפקד טייסת 101 ומפקד החיל - מסמליו הבולטים של חיל האוויר. על אף שהם לא מודים בכך בפה מלא, לצוערי קורס טיס יש מוטיבציה מיוחדת להגיע דווקא לשם.
“האמת שעל עצמי אני יכול להגיד שהיה בי את הרצון הזה”, אומר סגן ע’ (24), טייס קרב פעיל מזה כשנה וחצי. “גם מבחינת גאוות היחידה, עם כל הרקע וההיסטוריה, וגם אני טס פה ביומיום עם אנשים שהם בני 50 שנלחמו, עשו דברים שאני יודע עליהם עוד לפני שהתגייסתי בכלל, אז זה כיף, זה מעצים. זה נותן לי יותר מוטיבציה להגיע לטייסת”.
שינוי משמעותי נוסף שאירע בשנים האחרונות בחיל האוויר הישראלי, כמו גם בחילות אוויר אחרים בעולם, הוא כניסתם ההולכת וגדלה של מה שמכונה כיום כטמ”מ – כלי טיס מאויש מרחוק – המוכר יותר כמזל”ט. שימוש הולך וגובר בכלים אלה נוגס בנפח המשימות של טייסים, ומעלה שאלה על עתיד המקצוע. ע’ ומפקד הטייסת ג’ טוענים עם זאת כי הם אינם מרגישים מאוימים מכך. “אני חושב שזה צעד חשוב לחיל האוויר”, אומר ע’. “אלה כלים חדשניים, עוצמתיים, אלה מטוסים שעוזרים לנו, אני לא מרגיש שלקחו לי מהעוגה. אין לי רגשי נחיתות. המשמעות של מהלך כזה היא שכיום יש לנו יותר כלים להתמודד עם הזירה, שמשתנה ברמה היומיומית".
“התשובה לשאלה הזאת, על עתיד המקצוע, מתפצלת להרבה דעות”, מפקד הטייסת ג’ אומר מצדו. “לדעתי, וזה גם מה שאני רואה בעולם, נכון – יש הצטיידות בכטמ”מ אבל אין אמירה שהולכים לוותר על הטייס שנמצא בקוקפיט. אני מאוד מאמין שבסוף, כשיש עיניים בשטח ויש מי שמקבל את שיקול הדעת בשטח עצמו, זה לא כמו לקבל אותו בשלט רחוק. יש משימות שזה מעולה ככה, אבל יש כאלה שבהן זה פחות מתאים. זה שיש טייס והוא מסתכל סביב, הוא רואה 360 מעלות, בכל הממדים, ממש קרוב לכוח ומדבר איתו, לא בזום־אין של הכטמ”מ, אלא ממש מסתכל סביב ויודע לקחת את ההחלטה בשבריר שנייה אם צריך. אלה דברים שלא תמיד אפשר לבצע מאחורי הג’ויסטיק השולט בכלי טיס מרחוק”.
מה שלא התאזן עדיין הוא מעורבות נשית בתפקיד הסמל של החיל בכלל, וטייסת 101 בפרט, והוא טייס הקרב. טייסת 101 חתומה אומנם על הכשרת טייסת הקרב הראשונה בצה”ל, רוני צוקרמן, אבל כיום אין בסדר הכוחות שלה בתפקיד זה אף לא אישה אחת. ג’ צופה עם זאת כי מגמת שילוב נשים כטייסות קרב תתרחב בשנים הקרובות.
התרעות פיקוד העורף