"עינויים במשך 21 יום יוצרים טראומה שלא נמחקת כעבור יומיים, חודשיים וגם לא שנתיים, עד היום עמירם חי עם סיוטים שמלווים אותו כמעט כל לילה, זה לא דבר שעובר במקלחת. אני מקווה שבית המשפט העליון יקבל את העמדה שלנו, צריך לזכור שמבחינה משפטית נטל ההוכחה הוא על התביעה, היא צריכה להוכיח שההודאות הכפולות היו מנותקות לחלוטין מכל קשר לעינויים אז כדי לקבל אותם צריך לקבוע שמעל לעבר לכל ספק סביר אין בכלל קשר בין העינויים".
בתוך כך, חוסיין דוואבשה, אביה של ריהאם המנוחה שנרצחה עם בנה התינוק עלי בביתם, התראיין היום לכאן ב'. "אני לא אוהב לראות אותו (בן אוליאל), לא רוצה לראות אותו. כשאני רואה אותו זה מחזיר לי את התמונות של המשפחה שלי. זה לא מחזיר את המשפחה, אבל זה טוב בשביל משפחות אחרות, אני לא רוצה שמה שקרה לנו יקרה למשפחות אחרות. עקבתי אחרי כל הדיונים, מתי שמזמינים אותי ואני יכול אני מגיע. הייתי בטוח שאני הרוצח מאז ששמעתי את התקשורת. מאז שהראו את כל החומר שקשור אליו בטלוויזיה, חשבתי שהוא הרוצח. איך הוא ידע כל מיני דברים שהיו ליד הבית?", אמר דוואבשה.
"קשה לנו. אנחנו עכשיו ברמדאן, במקום שנשב ביחד, נאכל, נצחק ונעשה כל מה שמשפחות אחרות - חסר לנו משהו בבית. כשיש לנו חג של האמא, מה אחמד יעשה? פעם הוא שאל אותי מה לעשות. זה קשה מאוד, מילד כזה שהיה חי עם משפחה... הוא היה בן חמש אז. הוא זוכר הכל ומדבר על זה. הוא אומר הרבה דברים, אומר שראה את המתנחלים, שם את עצמו מאחורי הכסא ואומר שהוא ראה שתפסו את אבא ואמא. הוא חולם כל הזמן. לפעמים הוא מעיר אותי ב-2 בלילה ומספר לי שהוא ראה את ההורים שלו בחלום", המשיך.
"אי אפשר למלא את המקום של האבא והאמא לילד", הוסיף דוואבשה. כשנשאל מהו העונש המגיע לרוצח, השיב: "מה שייתנו לו ייתנו, אבל אני רוצה שיגמור את כל החיים שלו בבית הסוהר. לבן אדם כזה אסור לצאת. הוא מפחיד אנשים. אחד כזה, שלקח בקבוקי תבערה וזרק אותם לתוך בית של אנשים ישנים, מורה והילדים שלה. זה בן אדם? זה נקרא בן אדם? זה יש לו לב?".
כזכור, ביולי 2015 נאשם בן אוליאל בהשלכת בקבוקי תבערה לעבר בתי מגורים בדרום־מערב דומא, עיירה פלסטינית בשומרון. ארבעת בני משפחת דוואבשה, שהתגוררו באחד המבנים, ספגו פגיעות. עלי סעד דוואבשה, פעוט כבן שנה וחצי, מת באסון.
שמונה ימים מאוחר יותר נפטר מפצעיו אב המשפחה, סעד, ובתחילת חודש ספטמבר - מתה גם האם, ריהאם. בנם השני, אחמד, שהיה בן 4 בעת האירוע, נפצע באורח קשה מאוד ועבר שיקום ממושך. בן אוליאל נעצר עד תום ההליכים, ומוחזק בכלא אשל בתנאי בידוד. הוא שוהה בתא לבדו, ללא אפשרות להשתמש בטלפון, ובשל הגבלות הקורונה - משפחתו לא הורשתה לבקרו בחודשיים האחרונים.