אם הדיווח ב"וושינגטון פוסט", לפיו ישראל עומדת מאחורי מתקפת סייבר רחבת היקף שפגעה ב-9 במאי בנמל שאהיד ראג'עי, שנמצא בדרום איראן, נכון, הוא מסמל את הצעד הגדול ביותר לקראת מלחמת סייבר. על פי הדיווח, המהלך של ישראל בוצע בתגובה לניסיון איראני למתקפת סייבר על מערכת המים במדינה בחודש אפריל.

רבים מבכירי ענף הסייבר וקציני המודיעין הבכירים שוחחו עם הג'רוזלם פוסט בנוגע לאפשרות לפריצת מלחמת סייבר מתמשכת, בעקבות הדיווחים על מעורבות רוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. עד אז, הדעה הרווחת בישראל ובארה"ב הייתה כי יש להשתמש בכלי הסייבר באופן מתון, וכי חברות מערביות יותר מועדות למתקפות סייבר מאשר דיקטטורות סגורות.

מפקד יחידת 8200 לשעבר, תא"ל במיל' אהוד שנאורסון, אמר ביוני 2018 כי לישראל יש יכולת להחריב את מפעל הגרעין האיראני, וכי ניתן לעשות זאת מבלי להיגרר לעימות עם הרפובליקה האיסלאמית. חודש לאחר מכן אמר מפקד מערך הסייבר האמריקאי, הגנרל פול נאקסון, כי הטעות הנפוצה ביותר בנוגע לסייבר היא החלוקה הבינארית שנעשית בין זמני שלום וזמני מלחמה, וכי יש להיערך למאבק מתמשך בעצימות נמוכה.

נמל שאהיד ראג'עי, איראן (צילום: רויטרס)נמל שאהיד ראג'עי, איראן (צילום: רויטרס)

ראש רשות הסייבר לשעבר, בוקי כרמלי, אמר באוגוסט 2018 כי מאבק הסייבר אינו נופל תחת שום מונח מקובל של מלחמה, מבצע צבאי או פעילות טרור, אלא מדובר במאבק בלתי נגמר, משחק שחמט תמידי מול האויב. "בשח אתה לפעמים צריך להקריב חייל כדי להוריד את המלך של החריב. יש סדר עדיפויות, לא מתמודדים עם כל איום. צריך להציב מדיניות כללית ולפעול בתיאום עם הכוחות האחרים".

באופן כללי, דעת המומחים הייתה שהשימוש במתקפת סייבר בידי ישראל צריך להיעשות בתנאי שהמדינה תוכל לפעול במקביל במתקפות קונבנציונליות. זה היה הקו האדום שאיראן חצתה באפריל. המתקפה על מערך המים איימה לפגוע במערכת אזרחית חשובה. המתקפה לא צלחה, אבל אם הייתה צולחת הייתה פוגעת קשות בכלכלה הישראלית. בין 2016 ל-2018, ייתכן שהתגובה הישראלית הייתה לבצע ניסיון כושל משל עצמה, על מנת להסתפק ב"העברת מסר" לצד האיראני.

כעת, התגובה המיוחסת לישראל הסבה נזק כבד הרבה יותר לאיראן מאשר הפעולה המקורית הסבה לישראל. על פי הדיווחים, המתקפה פגעה במערכת התעבורה בסביבת נמל שאהיד רג'י למשך ימים, וגרמה לחוסר סדר במדינה. המסר, לכאורה, היה ברור: "מערכות הסייבר של ישראל חזקות בהרבה מאלו של איראן, אל תבחנו אותנו". זהו מסר דומה לזה שישראל מבקשת להעביר בנוגע להתפשטות האיראנית בסוריה.

בעבר, הייתה תקופה בה נראה כי ישראל משתלבת במגמה העולמית של מתקפות סייבר מוגבלות. כעת, לפי דיווחים זרים, היא הגיבה באופן שנחשב מיושן: תגובה חסרת פרופורציה שמטרתה לגרום לצד השני לחשוב פעמיים לפני שיתקוף.