"דיברתי איתו כשהייתי ראש הממשלה", אמר עוד, "מהצד הפורמלי אם יש ריבונות שלנו או אין - פחות חשוב. השאלה היא אם יש לנו שם הגנה כדי שתמנע אפשרות של מעבר מהגדה המערבית לירדן ומירדן לגדה המערבית, מכל מיני סיבות שאין טעם לחזור עליהן". לדבריו, השאלה אם קו הביטחון הזה יהיה מוגן על ידי שדרת חיילים מהצד המערבי שלה, כלומר בתוך הגדה המערבית, או מהצד המזרחי של ירדן, בתוך ירדן, זה לא דבר מכריע. "אני סיכמתי עם המלך שבעיקרון הוא מסכים לאפשרות שיהיה כוח משימה של נאט"ו, כוח בינלאומי, שיהיה לכול אורך הירדן מהצד הירדני", הסביר אולמרט.
אולמרט הוסיף בראיון: "היה חשוב לי שברק יהיה זה שייתן את ידו לתוכנית הזאת, כי הוא עם כל המחלוקות שהיו לי ויש לי והמריבות בינינו שתיעדתם באינספור שידורים וראיונות, הוא עדיין סמכות ביטחונית והוא היה שר הביטחון". לדבריו, אג"ת בראשותו של עידו נחושתן הכינה תוכנית 8 הנקודות ואהוד ברק הציג אותה בפני הנשיא בוש בביקורו בישראל ב-2008. "תוכנית 8 הנקודות כוללת כל מיני דברים, אבל יש בה נקודה אחת חשובה במענה לנושא הזה של הקו של בקעת הירדן. אמרנו – 'תראו, כל הפתרונות הללו טובים, אבל מה יקרה אם חס וחלילה בניגוד לציפיות ולכל ההיערכויות שלנו צבא זר יאיים לחצות, יתכונן או יפעל בכיוון של חציית הירדן".
לדברי אולמרט, ההתנגדות לסיפוח חד צדדי נובעת מההשלכות מרחיקות הלכת שיכולות להיות לביטחון ישראל, כתוצאה מהעובדה שאם יתערער המצב בירדן ההשלכות ארוכות הטווח של זה, תהיה פגיעה חמורה ביותר בביטחון מדינת ישראל. "אף אחד מהם לא נשאל האם הוא חושב שבמסגרת הסדר קבע, ישראל לנצח צריכה להישאר עם צבא מהצד המערבי של הירדן, או שהפתרון שהוא במסגרת של הסכם עם הפלסטינים ועם ירדן והקהילה הבינלאומית שיהיה צבא בינלאומי של נאט"ו מהצד השני של הירדן", אמר ראש הממשלה לשעבר, "לא שאלתם את השאלה הזאת ולכן להגיד שכולם חושבים שבכל תנאי, בכל מקרה, בכל מצב, לנצח, תמיד, אנחנו צריכים להישאר עם הצבא דווקא בצד המערבי, זו הצגה שאיננה מציגה את טווח האפשרויות, ואף אחד מהנשאלים לא נשאל על זה".
התרעות פיקוד העורף