שלושה אירועים, בכללם שני פיצוצים במתקנים ביטחוניים, החרידו את איראן בימים האחרונים. ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לאיראן, שוחח היום (חמישי) עם יואב לימור ואלון בן דוד בתוכנית "הקבינט" ב-103FM על הפיצוצים העלומים וניסה להשיב על השאלה האם השלטונות באיראן מאשימים את ישראל.

מה זה רצף הדיווחים מתוך איראן, הכול נראה כמו מתקפת סייבר, פיגוע, חבלה מכוונת. למה האיראנים מתנהגים כאילו כל העולם תוקף אותם?
"כי כשיש לך רצף באמת משמעותי וחריג, גם במונחים איראנים של כל כך הרבה אירועים אז זה מעורר את הפרנויה האיראנית שהיא דבר ידוע. בנוסף לכל הפיצוצים שאנחנו שומעים עליהם ואני מסכים שלא כולם חבלה ובוודאי שלא כולם קשורים למתקפת סייבר או מתקפה אחרת מצד ישראל, אבל בנוסף לכל הפיצוצים האלה יש גם גל שריפות די חריג בשבועות האחרונים. חלק מהאירועים קשורים להתנהלות כושלת מצד השלטונות ותשתיות מוזנחות. השבוע קראתי ראיון שאמר שיש לפחות 50 בתי חולים בטהרן שאינם עומדים בקריטריונים בטיחותיים מינימליים, אז זה לא פלא שיש לך אירועים כאלה. אבל כשאתה מסתכל על רצף, אז הוא ללא ספק חריג".

מה יוצא להם מלהאשים את ישראל? הם נראים חלשים, מותקפים, לא יכולים להגן על האזרחים ועל המדינה.
"הם לא כל כך מאשימים את ישראל. יש ברשתות החברתיות האיראניות לא מעט קולות שמאשימים את ישראל, אבל כשאתה מסתכל על השלטונות, גם באירוע בנתנז שזה לכאורה הכי טריוויאלי להאשים את ישראל - הם אומרים 'תסתכלו, התקשורת הציונית טוענת שזה ישראל'. אבל ברוב האירועים החריגים, וודאי באופן רשמי, לא מאשימים את ישראל. בשיח הציבורי האיראני יש נטייה לומר שזה לא יכול להיות שזה מקרי. בחלק מהמקרים נוח להם להאשים גורמים זרים מתוך אמירה 'מה אתם רוצים מאיתנו? זה לא התנהלות כושלת שלנו'. כמו שראינו בפרשת המטוס האוקראיני שהופל בטעות, 'זה משהו שגדול מאיתנו'".

הופתעת שהם הודו על הנזק לתוכנית הגרעין?
"לא הופתעתי מעצם ההודעה שהיה פה אירוע שגרם נזק משום שמדובר במתקן שנמצא בפיקוח. אם הם למדו משהו מפרשת המטוס האוקראיני, ולצערי הם לא למדו יותר מדי, זה שיש אירועים שאי אפשר להסתיר. כשמדובר במתקן כל כך רגיש, שנמצא בפיקוח, שהודיעו שהם הולכים לבקר במתקן - הם לא רצו להיחשף שוב במחדלים שלהם. עם זאת צריך לזכור את הפער בין האופן בו הציגו את התוצאות של האירוע הזה, לבין מה שאנחנו יודעים היום לפי הנתונים ברזולוציה היותר טובה שקיבלנו אתמול".

הקורונה השפיעה על המצב הכלכלי באיראן, זה מקבל ביטוי מבחינה ציבורית? מחאה?
"כרגע זה למען האמת לא מקבל ביטוי של מחאה, זה מסוג הדברים שאתה אף פעם לא יודע מתי משבר כלכלי יתורגם, ואם בכלל, למחאה. ראינו מחאות בשנתיים וחצי האחרונות, והיו כמה גלים, ומה שאפיין אותם זה בעיקר מחאות של מעמד הפועלים, מובטלים, צעירים פחות משכילים. ההערכות עדיין שאם באמת כפי שהאיראנים עצמם מעריכים יצטרפו כמה מיליוני מובטלים, זה עשוי לחדש את המחאה, אבל לא בהכרח. אני עוקב אחרי איראן מספיק שנים כדי לדעת, שלפחות בעבר גם כאשר המשבר הכלכלי החריף, לפעמים זה יכול להביא לתוצאה הפוכה".

"אם אתה לוקח את המעמד הבינוני האיראני שבעבר היה סוכן השינוי המרכזי באיראן, אז דווקא ככל שהוא נשחק וככל שהאזרח האיראני הממוצע עסוק יותר בקורונה ובשאלה איך הוא מביא לחם הביתה או איך מוצא עבודה - יש לו פחות זמן לצאת להפגין, ולסכן את חייו ואת פרנסתו, אם יש פרנסה. כך שזה שהמשבר הכלכלי חמור לא אומר בהכרח שנראה בזמן הקרוב יציאה לרחובות, ויש עדיין קורונה, גורם שבמידה מסוימת עשוי לעכב יציאה המונית של אנשים לרחובות".

קבלת ההחלטות של ההנהגה בענייני חוץ וביטחון? מתכנסים בעצמם או יותר תוקפניים ?
"לצערי גם וגם. הדבר שלא קורה זה שבשונה מחלק ההערכות שנשמעו, גם אצלנו וגם בארה"ב, הלחץ הכבד לא גורם להם לבחון מחדש את מציאותם ולשקול אולי לחזור למשא ומתן או להסכם גרעין. הם מחכים לנובמבר, אני לא בטוח שלא נראה אילו שהם צעדים, אולי פחות דרמטיים, עד נובמבר. אין ספק שיש לחץ כבד מאוד מבית, בעיקר בחוגים הרדיקליים, על הממשלה לעשות משהו נוכח ההתפתחויות".

כמו?
"לשקול שיתוף פעולה עם פקחים, להודיע על השעיית יישום הפרוטוקול הנוסף, אני לא חושב שהם יעשו משהו דרמטי. אין ספק שהם מחכים לנובמבר אבל יש לחץ גובר. ראינו את שר החוץ מותקף בפרלמנט האיראני שעבר לשליטה מלאה של השמרנים. הם נמצאים בלחץ אבל בשורה התחתונה אתה רואה תהליך של הקצנה. האיראנים באים ואומרים אנחנו לא מוכנים למשא ומתן, ואלה אמירות שלא משקפות רק את ההנהגה השמרנית באיראן, אפילו גורמים שמזוהים יותר עם הזרם המתון , אנחנו לא מוכנים תחת לחץ לחזור למשא ומתן, רוצים לחזור? בבקשה, תחזרו אתם האמריקנים להסכם ותשלמו פיצויים על הנזקים שנגרמו לכלכלה האיראנית בשנים האחרונות. כך שגם אם ביידן ינצח זה לא היה פשוט, לא יהיה טריוויאלי להחזיר את העניינים למסלול המדיני".

חיל האוויר שלנו פועל מחשש לתגובה איראנית. אתה מעריך שהם יפעלו?
"אני לא בטוח, תגובות האיראנים מוגבלות. כולנו זוכרים את מתקפת הסייבר שיוחסה לאיראנים לפני כחודשיים ואז ההערכות היו שהם פועלים בסייבר משום שהבינו שאינם יכולים לפעול באופן אפקטיבי על הפעילות הצבאית של ישראל בסוריה. אני לא פוסל, אפשר לראות תגובה בסייבר. ראינו אתמול את ההסכם של שיתוף פעולה צבאי שנחתם בין איראן וסוריה, אבל בסוף גם האיראנים מבינים שיש להם מגבלה. אני חושב שהבעיה של האיראנים, ברגע שהם מתמודדים לא רק בהקשר הישראלי אלא מול הקשר יותר רחב, איום אמריקאי, חידוש סנקציות, הם נמצאים במערכה גם מדינית וגם ברצף של אירועים חריגים שיוצרת לחץ, אבל הם עצמם בסוף די מוגבלים. גם כי לא רוצים להביא להסלמה, וגם בסוף היכולות שלהם לנוכח עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית היא מוגבלת".