"החל מחודש יוני 73' ידוע לדרג הצבאי והמדיני שמצב ההתרעה במצרים הורע באופן משמעותי", כתב ראש אמ"ן אלי זעירא, במכתב לוועדת החקירה הממלכתית שחקרה את מחדלי מלחמת יום כיפור. כך עולה ממסמכים שהותרו אתמול לפרסום על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, הכוללים מוצגים מודיעיניים מדיוני ועדת אגרט ובו ההתכתבות הדרמטית בין הוועדה לזעירא.
תיק המוצגים המודיעיניים פורסם לקראת יום השנה ה-47 לפרוץ מלחמת יום כיפור, מלחמה במהלכה נהרגו 2,656 חיילים ואשר הפכה לטראומה לאומית ורעידת הדמה פוליטית, שהובילה בהמשך למהפך השלטוני, בבחירות שהתקיימו בשנת 77'.
תיק המוצגים המודיעיניים שהותר לפרסום, נפתח במכתב ששיגר יו"ר ועדת החקירה הממלכתית ונשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט, המודיע לראש אמ"ן, מה מייחסת לו ועדת החקירה אודות ההתרעות המודיעיניות ופעולות בעקבותיהם. בין היתר, התבקש זריעא להשיב על טענות אודות אי גילוי מלא של כל הידיעות החשובות הנוגעות לפינוי משפחות הרוסים מסוריה ומצרים וידיעה על כוונת המצרים לפתוח באש.
במכתב התשובה טען זעירא בין היתר: "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האוייב", והוסיף: "לאור מכלול העובדות שהוצגו בפני הממשלה, הערכת הכוונות של הדרג הפוליטי העליון של מדינות אויבות היא לפחות גם באחריותה!".
זעירא טען עוד, כי "בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום היכפורים, ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת" ובפן האישי הוסיף: "אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האוייב. איני מתנער מאחריות זו ומטעויותיי שעימן אחיה כל חיי". בסיום מכתבו קובע זעירא: "ניתנה התרעה לממשלת ישראל ולצה"ל, אם כי התרעה לא מוחלטת".
אחת מנקודות העימות בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן נגעה לידיעה מודיעינית בעלת משקל רב, שהתקבלה בערב יום הכיפורים, ב-5.10.73 בשעה 16:45. "נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים הסובייטים והעבירה אותם מדמשק למוסקבה. המקורות הוסיפו, כי הסורים נימקו את ההרחקה בכך שבכוונת מצרים וסוריה לערוך מלחמה נגד ישראל....".
בעקבות קבלת הידיעה המודיעינית, גיבש ראש אגף המודיעין "לקט מודיעין מיידי" שהוגדר כבהול, אלא שהעברתו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, עוכבה עד למחרת, 6.10.73 בשעה 6:35, שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה (סמוך לשעה 14:00).
זעירא טען, כי אינו זוכר אם הנחיה לעכב את פרסום לקט המודיעין, אך במכתב תשובה קבע עוזרו לענייני מחקר, תא"ל אריה שלו, כי זעירא הוא זה שהנחה לעכב את לקט המודיעין ובינתיים לא להפיצו. "לא הערכנו את הידיעה כמוסיפה משהו על ההערכה הקיימת וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר", הסביר זעירא לוועדה את העיכוב.
תיק המוצגים שהותר לפרסום, גם כולל סקירת מודיעין מיוחדת על תכנית סורית לכיבוש רמת הגולן. ההערכה של אגף המודיעין, שסווגה כסודית ביותר, הופצה ב-6.10.73 - ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה.
"בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 73', צפוייה מתקפה רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן. המתקפה נראית לנו כמשקפת תכנית אב מבצעית סורית, שהסורים אף התאמנו לפיה במשך השנה, אולם ביצועה עתה ובטווח הקרוב אינו סביר להערכתנו", נכתב בפתח הדו"ח המודיעיני, שסקר בפירוט את הכנות הצבא הסורי.
"הם (הסורים) רחוקים מלהעריך, כי ביכולתם לבצע לבדם בהצלחה מתקפה ברמת הגולן, בגלל חולשתם הבסיסית ובעיקר באווויר", נכתב עוד בדו"ח – "אין סימן כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש את הלחימה, דבר הנחשב בעיני הסורים תנאי להשגת הצלחה צבאית משמעותית מצידם".