שלא כבעבר, הפעם מנסה ישראל להגיע לתוכנית שתביא לניצול אפקטיבי יותר של כספי התרומות לצורך פרויקטים גדולים נוספים, כך שהמיקוד לא יהיה ב"קנייה" של שקט לזמן קצר אלא תוכניות לטווח ארוך יותר, שבאמצעותן תושג יציבות ביטחונית לאורך זמן. הקטארים הם השותפים העיקריים של ישראל בשיחות אלה, אולם בתהליך מעורבות מדינות נוספות.
במערכת הביטחון ובצה"ל סבורים כי ההידרדרות במצב הכלכלי עלולה להביא לפגיעה ביציבות הביטחונית. לצד השלמת התוכניות המבצעיות לקראת אפשרות של הסלמה ביטחונית בתקופה הקרובה, במערכת הביטחון סבורים שישנה גם הזדמנות להגיע להסדרה ארוכת טווח, וזאת אם השיחות והתוכניות עם הקטארים יבשילו לכדי פעולות משמעותיות ברצועה.
במערכת הביטחון סבורים עוד כי חשוב לבצע את הפעולות במהירות, כל עוד נמשך השקט היחסי מהרצועה, לפני שחמאס ישוב לנקוט פעולות טרור נגד ישראל כדי לשדרג את תנאי המשא ומתן שלו מול הקטארים ולסחוט סיוע כלכלי גדול יותר על גבה של ישראל, כפי שקורה בדרך כלל לאחר סבבי הסלמה. בצמרת צה"ל סבורים כי קיפאון מדיני והמשך ההידרדרות הכלכלית יגרמו להסלמה במהירות, ולכן דוחפים למצות את הניסיונות, בעיקר עם הקטארים, להגיע להבנות.