רשימת הליקויים ארוכה מאוד ועוסקת בין השאר בהיעדר שקיפות בנוגע לפרסום הוראות, פרוטוקולים של דיונים ופעולות בניגוד לחוק חופש המידע. פגיעה בזכאויות שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות ועוד. הליקויים שעולים מהבדיקה נוסחו בצורה עדינה, אך כל מי שנחשף לדוח סבור שאין מקום לטעויות ודרושה מהפכה של ממש באגף השיקום.
גורם בוועדה אמר למעריב כי "כל תהליך ההכרה הוא תהליך מכשיל וההפך המוחלט מתהליך שיקומי יעיל ומהיר שהפונים זקוקים לו".
"חוסר המשאבים פוגע באיכות המענה"
עוד עולה מהדוח, כי כ-50% ממצבת הרופאים שאמורים לטפל בנכי צה"ל חסרה, מערכות המידע מיושנות והנכים נתקלים בחסמי בירוקרטיה בלתי נסבלים המקשים מאוד עליהם לקבל טיפול. "האגף פועל בלחץ של חוסר משאבים קבוע ולכן נאלץ לפעול בתצורה של שרידות שפוגע באיכות המענה לנכי צה"ל", נכתב.
ליקוי נוסף שעלה בפרק שעסק בנפגעי הפוסט טראומה הוא כי לאגף אין תקציב למחקר ובפיתוח והוא נשאר מאחור בדרך הטיפול. בנוסף, הכרה בנפגעי פוסט טראומה אורכת לעתים יותר משנתיים.
"האגף עסוק בלהילחם בנכים במקום לשקם אותם"
עוד עולה כי גורמי מנהלה באגף, כמו יועצים משפטיים, ואנשי כספים וכלכלה) מתערבים בשיקולים מקצועיים רפואיים עד כדי ביטול החלטות רפואיות. כך קורה שחישובים כלכליים, קרים וטכנוקרטיים פוגעים פגיעה קשה בדרך שבה מטפלת המדינה בנכי צה"ל.
גורם בוועדה אמר למעריב על היחסים בין שני הגופים: "המצב קשה מאוד ובלתי נסבל, קטסטרופה. יש משבר אמון קשה ביחסים בין האגף לארגון. התחושה במקרים רבים שהאגף עסוק בלהילחם בנכים במקום לשקם אותם".
גורם אחר מוסיף, כי בגלל אחוז זניח של אנשים שמנסים להוציא אחוזי נכות בשקר, פיתח משרד הביטחון שיטה שלמה שבה הנפגע עסוק במאבקים משפטיים על מנת להוכיח את זכאותו. "בין אגף השיקום לבין ארגון נכי צה"ל מתנהלת מלחמת עולם, במקום שהאגף יהיה הנציג והגב של נכי צה"ל, הוא נלחם נגד הארגון שמייצג את הנכים שתרמו את בריאותם למען המדינה".
בדוח של האלוף בן ראובן מופיעות גם שורה של המלצות לתיקון המצב מהיסוד ו-וועדת החוץ והביטחון של הכנסת דרשה בדיון שהתקיים החודש כי עד סוף חודש נובמבר יציג משרד הביטחון את תוכנית העבודה שלו ליישום לקחים לשיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל.