מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, מזהיר היום (שני) כי ישראל נמצאת "בדקה ה-94 למימוש עסקת הרכש הגדולה של כלי הטייס לחיל האוויר". המנכ"ל העריך כי במידה והנושא לא ייסגר בקרוב, חלון ההזדמנויות למימוש העסקה ידחה לתקופה ארוכה.
"מטוסי התדלוק שלנו ומסוקי התובלה הם פלטפורמות ותיקות מאוד, אין אף מדינה בעולם שמטיסה כלי טייס בין 50-60 שנה", אמר אשל בתדרוך לכתבים צבאיים. לדבריו, "להחזיק מטוס תדלוק מעל 50 שנה או מסוק יסעור ועליו להטיס עשרות חיילים, יש בכך רמות סיכון לא קטנות, אין לזה אח ורע בעולם, עוצמת הצורך המבצעי היא מהמעלה הראשונה".
במקרה של מלחמה, הוסיף אשל, הפלטפורמות הללו, שצריכות להיות זמינות, רלוונטית וחיוניות לא תהיינה כאלה בהיקף ובזמינות הנדרשת . האזהרה החריפה הזו נאמרת על רקע ויכוח חריף שמתקיים בין משרד הביטחון לבין המל"ל ומשרד האוצר, על דרך מימון עסקת הרכש הענקית, בשל פער מוערך של כשמונה מיליארד שקלים מכספי הסיוע האמריקנים, שעומדים כעת בזמינות לניצול. לעמדת משרד הביטחון יש שתי אופציות בלבד למימוש מיידי של עסקת הרכש, אחרת הוא ידחה בשנים רבות, עד שכסף סיוע נוסף יהיה זמין לטובתה של ישראל, מצב שהוא בלתי אפשרי מבחינה מבצעית.
במשרד הביטחון טוענים שהאפשרות של דחיית התשלום לאמריקנים, על חשבון כספי הסיוע העתידיים, שמשמעותו היא למעשה כסוג של הלוואה שתוחזר בריבית למעלה מעשור מהיום, עדיפה בצורה דרמטית מהאפשרות השנייה. אותה אפשרות שנמצאת על הפרק היא תשלום במיליארדי שקלים לאמריקנים תמורת עסקת הנשק בחמש השנים הקרובות. המקור התקציבי למימוש העסקה כלל אינו ברור. הוויכוח הזה מונע למעשה בשלב זה מוועדת השרים להתכנס על מנת לקבל החלטות כלליות על מסגרת ההסכם.
מנכ"ל משרד הביטחון טען עוד כי "הדחיה בתשלום על חשבון כספי הסיוע תעלה עשירית משמונת מילארד השקלים שנדרש לשלם בתוכנית החומש הקרובה, ונשלם את הכספים מכספי הסיוע בדולר האמריקני שמיועד בדיוק לזה".
לטענת אשל, כל החלטה אחרת למימון העסקה בכסף מתוך תקציב המדינה בשנים הקרובות, ולא על חשבון כספי הסיוע העתידיים, היא טעות גדולה. במשרד הביטחון טוענים כי מידת הסכנה כתוצאה מצעד כזה היא נמוכה ביותר.
"פגיעה קשה בתכנון של מערכת הביטחון"
"לא נופל לי ההיגיון שמדינת ישראל תשים עכשיו בשיא הבור התקציבי שלה שקלים ותשקיע אותם בארצות הברית. יש טכניקות לעשות את זה, מעולם לא קנינו פלטפורמות מסוג זה בשקלים", אמר אשל. מנכ"ל משרד הביטחון התייחס גם להיעדר תקציב למדינה וההשלכות גם על משרדו: "כשאין תקציב ולא נקבעים סדרי עדיפויות למשק אין יכולת תכנון ארוכת טווח".
המשמעות של היעדר תקציב היא שלמעשה המדינה לא קובעת את סדרי העדיפויות החדשים שלה, ובהקשר של משרד הביטחון, אמר אשל, זה פוגע קשות ביכולת התכנון של המשרד וצה"ל. במצב כזה, אמר אשל: "לא ניתן לתכנן ולמצות את המשאבים באופן מיטבי. היעדר בסיס קיים הופך את זה למשימה בלתי אפשרית".
במשרד הביטחון אומרים כי הם מבינים שלאור המשבר החריף, צה"ל לא יוכל לממש באופן מלא את התוכנית הרב-שנתית שלו במלואה וידרשו ויתורים. "אנחנו לא עיוורים למה שקורה במדינה ולמשבר הכלכלי-בריאותי והחברתי חסר התקדים במדינה. צורכי הביטחון לא סותרים או מנוגדים לצורך של המשק לצאת מהמשבר ולצמוח", אמר אשל.
במשרד הביטחון מעוניינים לקדם תוכנית לקידום המשק באמצעות רכישת פרויקטים מהתעשיות הביטחוניות המקומיות, בהיקף של מיליארדי שקלים לצרכים ביטחוניים, אבל שכתוצאה ישירה מההשקעה הכספית מתוך כספים שלא נוצלו ממשרדי הממשלה השונים, ניתן יהיה להעסיק עוד כעשרת אלפים עובדים במשק. זאת, תוך יצירת מקומות עבודה חדשים גם בפריפריה. התוכנית, המוכנה "צמיחה בטוחה", הוצגה לאוצר לפני כשלושה חודשים, אבל בשלב זה לא זוכה לתמיכה והסכמה ולא נמצאת על הפרק.