אחד הקצינים מספר: "מגייסים מאות אנשי מילואים המגיעים מהאזרחות. כל אחד מגיע ממקום שונה וזה מגביר את הסיכון להדבקה, בשל אופי האימונים במסגרות גדולות, שהות של שעות בתוך כלי רכב סגורים ולינה באוהלים צפופים. אנשי המילואים ימשיכו להתאמן גם בימי הקורונה, אבל זה מחייב את צה"ל להיערכות מתאימה, שלצערי נכון להיום לוקה בחסר".
גורם אחר אמר ל"מעריב" כי לעומת המצב באזרחות, צה"ל יכול לדרוש בדיקה כזאת כתנאי להתייצבות למילואים. בפועל בדיקות נעשות לעתים ביוזמות מקומיות של מפקדים במילואים, אך לא כחלק מתהליך מסודר.
הקצינים שאיתם שוחחנו ציינו כי האינטרס של הצבא הוא לבצע בדיקות מקדימות לצורך שמירת בריאותם של אנשי המילואים, שמבחינתם כניסה לתקופת בידוד לאחר שירות המילואים בגלל מגע עם חולה קורונה מהווה בעיה.
בצה"ל אף ציינו כי לא מוכרת להם ירידה ברצון משרתי המילואים להגיע לתעסוקות מבצעיות. גורמי צבאי הוסיף כי בדיקות הקורונה המהירות נמצאו כלא יעילות ואינן מומלצות לאנשים א־סימפטומטיים, ועל כן שימוש בהן למטרה זו לא נלקח בחשבון.
התרעות פיקוד העורף