איראן הקטינה בצורה משמעותית את הנוכחות הצבאית שלה בסוריה, כך סבורים בצה"ל. בכירי הצבא מייחסים זאת בעיקר לפעילות ההתקפית של צה"ל במסגרת מה שמכונה בצבא המב"מ (המערכה שבין המערכות-ט"ל), אבל לא מתעלמים מכך שמגפת הקורונה, המצב הכלכלי הקשה באיראן וחיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, על ידי האמריקאים בתחילת השנה, תרמו לכך גם כן. למרות המגמה המובהקת, בישראל מעריכים כי יציאה מוחלטת של איראן מסוריה תתאפשר רק במהלך מדיני שיובל על ידי ארצות הברית וסוריה. 

תקיפת צה"ל בסוריה. צילום: דובר צה"ל

"אנחנו מסכמים שנה שבה עמדנו בהצלחה במשימה הראשונה של צה"ל לספק הגנה וביטחון. מנענו את כל נסיונות החדירה למדינת ישראל וראינו ירידה בהיקף הנפגעים ובירי תלול מסלול לעבר ישראל", אמר היום (חמישי) הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי,  בתדרוך לכתבים הצבאיים לסיכום שנת 2020. לדבריו, "תקפנו השנה כ-500 מטרות בכל הזירות ובנוסף ביצענו מבצעים רבים בממד החשאי". בהתייחס לבלימת מגמת ההתבססות האיראנית בסוריה הוסיף כוכבי, כי "ההתבססות האיראנית בסוריה נמצאת במגמת האטה ברורה כפועל יוצא של פעילות צה"ל, אך יש לנו עוד כברת דרך להשלמת היעדים בזירה".

בצה"ל אומרים כי בשנה האחרונה הורחבה הפעילות במב"מ לעומת השנה שעברה, מספר הפעילים האיראנים בסוריה ופעילי המיליציות השיעיות הצטמצם באופן משמעותי, כאשר בסיסים מחנות ומפקדות איראניים פונו מאזור דמשק. עוד סבורים בצבא כי צירי העברת אמצעי הלחימה מאיראן לסוריה הצטמצמו באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

הערכת המצב בצה"ל גורסת כי האיראנים נמצאים בפני דילמה משמעותית לגבי המשך ההתבססות בסוריה, אבל מנגד, כדאי לזכור כי בשל המאפיינים המיוחדים של שנת 2020 מוקדם להצביע על מגמה זו כמובהקת.

הרמטכ"ל גם אישר בתדרוך כי צה"ל ביצע השנה התקפות סייבר רבות נגד אויב. "מרחב הלחימה המשמעותי שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר, שבו ביצענו מבצעים התקפיים רבים", אמר. כזכור במאי השנה יוחסה לישראל מתקפת סייבר גדולה, שפגעה קשות בתפקודו של הנמל שאהיד רג'אי, זאת כתגובה לתקיפה איראנית של מתקני מים בישראל.

גם חיסולו תרם להאטה בהתבססות האיראנית בסוריה. קאסם סולימאני (צילום: AFP)גם חיסולו תרם להאטה בהתבססות האיראנית בסוריה. קאסם סולימאני (צילום: AFP)

"פועלים בשש זירות"

"המזרח התיכון הוא האזור המשוסע, המפולג והאלים ביותר בעולם", אמר עוד הרמטכ"ל. "אנו פועלים בשש זירות באופן אינטנסיבי. יש זירות עם פעילות באופן יום-יומי ויש כאלה עם פעילות שבועית או חודשית. במרבית המדינות המקיפות את ישראל יש אזורים ללא משילות,
המאתגרים אותנו בהפעלת 'מנופים' קלאסיים".

על ההסכמים שנחתמו בחודשים האחרונים עם איחוד האמירויות ובחריין, כמו גם עם סודאן, אמר כוכבי, כי "מהלכי הנורמליזציה במזרח התיכון הם בעלי השפעה חיובית על בריתות והיבטי הביטחון במזרח התיכון". 

בשנה האחרונה נהרגו חייל אחד בפעילות מבצעית - עמית בן יגאל ז"ל - ואזרח אחד בפיגוע טרור - הרב שי אוחיון. מדובר בירידה לעומת 2018 ו-2019, שבהן נהרגו 16 ותשעה אנשי כוחות הביטחון ואזרחים בהתאמה. גם בירי תלול המסלול, בעיקר מרצועת עזה, חלה ירידה משמעותית. השנה נורו 174 פצמ"רים ורקטות לשטח ישראל, לעומת מעל אלף בכל אחת מהשנתיים הקודמות.

מחכים לתקציב

מעבר לאתגרים הרגילים של הצבא, גם המשבר הפוליטי והיעדר תקציב מקשים על צה"ל שעד עכשיו לא יכול להביא לאישור הממשלה את התוכנית הרב שנתית "תנופה". למרות זאת, בצבא אומרים כי חלק גדול מהמשימות הפנים צבאיות שאינן תלויות תקציב נוסף וקשורות להתארגנות פנימית של הצבא מומשו בפועל. בחודש הבא תיערך סדנה מטכ"לית בשם "תנופה עד כאן", שתעסוק בפתח השנה השלישית לכהונת הרמטכ"ל כוכבי, בתמונת המצב של התוכנית ותכנון משימות מרכזיות לשנת 2021.

בצה"ל גם מצביעים על מספר נושאים מרכזיים שלא טופלו בשנה האחרונה בשל היעדר התקציב והפתרון שאינו נראה באופק, בהם עסקות רכב בכספי סיוע אמריקאי, כשהנושא המרכזי שנמצא על הפרק הוא רכישת מסוקי הסער, טייסת קרב נוספת ומטוסי התדלוק.

גם נושא קיצור השירות בחודשיים נוספים מסומן בצה"ל, שמתנגד למהלך, כפער משמעותי הפוגע בכשירות הצבא. בצה"ל האמינו עוד לפני סיבוב הבחירות השני כי יצליחו לשכנע את הדרג הפוליטי לשנות בחוק את קיצור השירות הנוסף עוד לפני שנכנס לתוקף, אבל המציאות טפחה גם על תקוות הצבא בנושא זה והחוק נכנס לתוקף השנה מבלי שצה"ל הצליח להשפיע על סדר היום בנושא זה.

פערים נוספים שמסומנים בצה"ל, קשורים לעיבוי המכשול בגבול עם לבנון, כאשר הגדר הקיימת היום בגבול הזה נחשבת חדירה, בטח לעומת זו המושלמת אלה אל מול רצועת עזה. גם בנושא מיגון העורף סבורים בצה"ל קיימים פערים משמעותיים שאינם מטופלים כהלכה בגלל אילוצים תקציביים.