סגן ל' (22), קצינת המבצעים הראשונה של יחידת הקומנדו מגלן, רצתה משחר נעוריה לשרת בתפקיד משמעותי בצה"ל, אך אפילו היא לא חלמה כי תסלול לעצמה דרך שבה אף אישה לא צעדה בעבר. "אחרי מיונים קשים, התקבלתי לקורס מדריכי חי"ר", היא נזכרת, "היה לי ברור שאם כבר צבא ומסגרת – שאשרת בתפקיד הכי מעניין ומאתגר, לתת פייט בצבא. זו הייתה משאת נפשי".
בסיום הקורס שובצה ל' כמדריכת מרגמות של לוחמי חי"ר – ומיד חשה שהתפקיד נתפר למידותיה. זו הסיבה שסירבה לכל הצעה לצאת לקצונה. "הדרכתי לוחמים מגולני, נח"ל, צנחנים ויחידות לוחמות נוספות", היא משחזרת. "הקצינה הממונה עליי הציעה שאלך למבדקי קצונה, וגם מפקד הענף לחץ שאלך, אבל נהניתי מכל רגע בתפקיד, ולכן המשכתי לדחות את הבקשות".
המפנה התחולל כאשר קצינה במילואים שהגיעה לבסיס האימונים שבו שירתה ל' באזור הנגב, דחקה בה ללכת לקורס קצינים. "היא פשוט אמרה לי 'את הולכת לקצונה גם ללא המיונים המוקדמים' - והכניסה אותי לרשימת ההקצאות לקורס הקצינים. אז כבר אמרתי שאולי באמת כדאי לחוות דבר חדש".
ל' סיימה את בה"ד 1, ובהמשך סיימה בהצטיינות את ההשלמה ושובצה כקצינת הדרכה במגלן. "קבעתי תבנית חדשה לתפקיד", היא אומרת, "היה לי חשוב להשפיע על איכות ההדרכה ורציתי לטרוף את כל העולם". ל' כבר חשבה שמצאה מחדש את מקומה, ולכן לא הייתה שבורת לב ממנה כשנפתח בית הספר לקומנדו וכל תפקידי ההדרכה במגלן בוטלו.
לשמחתה, הגיע מפנה נוסף בשירותה הצבאי המרתק. "מפקד היחידה הציע לי להתמנות לקצינת אג"מ (אגף מבצעים - מ"כ) הראשונה ביחידה, וראיתי בזה אתגר חדש, שלא לדבר על התקדים שיצרתי. בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותי וראו בי עוף מוזר, אך זה רק הכניס בי יותר מוטיבציה".
ל', כך אומרים סובביה, הסתגלה לתפקידה במהירות שיא. "התחושה היא שקצינת המבצעים היא גלגל השיניים של היחידה", היא צוחקת. "מדובר בתפקיד מאוד מורכב, המתפרס באזורים שונים בארץ ומחייב בכל פעם התמודדויות עם מצבים בלתי צפויים. למדתי להאמין בהחלטות של עצמי ולעמוד בגובה העיניים מול האנשים שלי. זה תפקיד מאתגר ומחשל, שמצליח למקסם את היכולות שלי".
בקרוב תסיים סגן ל' את תפקידה הנוכחי, והיא כבר חושבת על האתגר הצה"לי הבא: "חשוב לי להרגיש את תחושת הסיפוק ולעשות רק תפקידים מעניינים".