שירות הביטחון הכללי (שב"כ) חשף היום (שני) את מספר האנשים שאיתר בעקבות הסיוע הטכנולוגי שלו בהתמודדות עם מגפת הקורונה. הארגון מסר כי הוא איתר 90 אלף חולים והוסיף כי בזכות יכולותיו נמנעו כ-50 אלף נדבקים חדשים, למעלה מאלף מקרי תחלואה קשה ו-400 מתים.
השב"כ פרסם גם סיכום של עבודתו הביטחונית במהלך השנה החולפת, ועדכן כי סיכל כ-430 פיגועים, מתוכם כ-283 ניסיונות לבצע ירי, 70 ניסיונות דקירה, עשרה ניסיונות לביצוע פיגועי דריסה, 62 הנחות וזריקות מטענים וחמישה ניסיונות חטיפה. עם זאת, הארגון לא הצליח לסכל כ-56 פיגועים, 48 מתוכם ביהודה ושומרון ושמונה נוספים בירושלים, בהם נהרגו שלושה אנשים ו-46 נפצעו.
לפי הארגון, נגיף הקורונה תרם לירידה בהיקף אירועי הטרור, נוכח מגבלות התנועה וצעדי האכיפה המוגברים שהיו בשטח. עוד הוסיף הארגון, כי "השנה התאפיינה בירידה בעצמת החיכוך בין חמאס לישראל נוכח התקדמות בתהליך ההסדרה והסטת הקשב של התנועה לניהול משבר הקורונה".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם מוקדם יותר דו"ח חריף על התמודדות המדינה עם נגיף הקורונה. בין היתר התייחס אנגלמן לנושא איכוני השב"כ שנועדו לאתר מגעים עם אנשים שנדבקו בנגיף.
בדו"ח קובע מבקר המדינה כי "הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לעמוד במלוא משימה שהוטלה עליו". אנגלמן מבהיר שעל השב"כ הוטלו שתי משימות: לגבי חולה: זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה ב-14-10 הימים שקדמו ליום האבחון, והמגעים עם החולה, הכוללים זיהוי אנשים שבאו במגע קרוב (ככל הניתן ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות) עם החולה.
מהדו"ח עולה, כי עד אמצע אוגוסט הועברו על ידי משרד הבריאות לשב"כ פרטיהם של 62,219 חולי קורונה, אך הארגון הספיק לבדוק בימים הראשונים - והקריטיים - רק 43,250 מתוכם, בכל הנוגע למגעים עם אנשים אחרים. במהלך הבדיקה איתר השב"כ 499,577 מגעים – 11.5 בממוצע לחולה, כאשר 17,719 מתוכם היו חולים מאומתים אחרים.
בדו"ח נטען, כי בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. עוד נטען, כי הדבר השפיע ישירות על יעילות פעילותו ועל ההיקף המספר הגבוה יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם כאלו שלא היו במגע קרוב עם חולה.
עוד עולה מהדו"ח, כי בתקופת הביקורת, כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים. מחברי הדוח סבורים, כי יחס זה, המכונה "אות רעש", ומשמש מדד לאפקטיביות של פעילות שב"כ, משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה.
בדו"ח נטען עוד, כי למרות פעולות רבות שהשב"כ נקט על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות. בביקורת גם עלה, כי עשרות עובדים בשב"כ נחשפו ישיר לפרטי המידע שהתקבלו.
אנגלמן גם טוען כי ייתכן שהפעילות השוטפת של המחלקה בשב"כ, שעסקה בפעילות לאיתור מגעים עם חולי קורונה נפגעה בשל העיסוק בקורונה וחשיפה מסוימת של יכולות השב"כ עלולה לפגוע בארגון בעתיד.
לאור כל זאת, מבקר המדינה המליץ לבחון את אופן ההסתייעות בשב"כ במלחמה בנגיף הקורונה, ולחלופין לוודא שסיוע השב"כ למשרד הבריאות ישולב באופן יזום עם חקירה אפידימיולוגית יסודית ומעמיקה על ידי תשאולו של החולה.