היסטוריה בצה"ל: בסיסי הכליאה המיתולוגיים של צה"ל ארבע ושש נסגרים, בית הכלא החדש בבסיס בבית ליד נפתח, וכל דמיון בין המתקן החדש לבסיסי הכליאה הישנים מקרי בהחלט.
בבסיס הכליאה החדש של צה"ל, נווה צדק, במחנה בית ליד, עושים את ההכנות האחרונות לקליטת הכלואים, והמתקן החדש אינו דומה בדבר לכלא 4 וכלא 6 הישנים שבהם תנאי הכליאה היו קשים במיוחד.
הקמת המתקן שהחלה בשנת 2017 הובלה על ידי אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, לאחר איוש הכלא כמה חודשים לאחר מכן יעברו אליו גם כל בתי הדין הצבאיים.
המתחם משתרע על 150 דונם, מתוכם 30,000 מטרים בנויים. במתקן עצמו שבע פלוגות כליאה ובתפוסה מלאה הוא מסוגל להכיל מעל ל-900 כלואים.
מתוך שבע הפלוגות, פלוגה אחת מיועדת לבנות. בכל פלוגה מלבד תאי הכליאה יש מטבח, חדרי אוכל, בית כנסת, חצר לטיולים, קנטינה ומשרדי סגל.
בכל אחד מתאי הכליאה שירותים, מקלחות וטלוויזיה שבאמצעותה אנשי הסגל יכולים גם להעביר הודעות לכלואים. שטח המעצר מרושת במצלמות כולל בחדרים עצמם מלבד כמובן בשירותים ובמקלחות. כל אחד מתאי הכליאה מיועד עד למקסימום שבעה כלואים, כך שבהחלט התנאים של הכלואים הם תנאים טובים שלא ניתן להשוות אותם בדבר לתנאים הירודים בבתי הכלא הישנים.
במתחם הכלא גם מבנה לביקורי משפחות ומרכז תעסוקה לכלואים שכולל מכבסה ומתפרה.
הכלא החדש מוקף בחומת בטון בגובה שלושה מטרים, שעליה מותקנת גדר פלדה בגובה של 1.5 מטרים נוספים. כל פלוגה בכלא היא בעלת אופי מעט שונה, בהתאם לדרגות העבירה השונות.
בכל פלוגת כליאה 20 תאים, כ-140 כלואים בכל פלוגה. בפלוגת האוהלים שנועדה לעבירות קלות, בדרך כלל משמעת, ולתקופות כיאה קצרות יותר יש 12 אוהלים ומקום לכ-240 כלואים.
בצה"ל מדגישים כי בבית הכלא יושם דגש של חיזוק הזיקה לצה"ל והמדינה ובמסגרת תהליך השיקום יושם דגש על חינוך, למידה בכיתות ואף השלמת בגרויות, כחלק ממענה רחב של שיקום האסיר בתקופה בה הוא נמצא בכלא.
בצה"ל אף מתכוונים להקפיד על מדיניות מדרג הכליאה, כך שלבסיס הכליאה ישלחו עצורים לתקופת מאסר של מעל 28 יום, כאלה שנדונו למעצר בפעם החמישית בשירות או כאשר מדובר בעבירות חמורות ואלימות קשה. במקרים אחרים של חיילים שנדונו לתקופת מעצר בצה"ל מתכוונים להקפיד כי החיילים ישלחו לחלופות מעצר בחדרי משמר של היחידות בצה"ל או של המטרה הצבאית.
כ-300 אנשי סגל יתפעלו את מתחם הכלא, ביניהם מפקדי כלואים, מפקדי מחלקות, מפקדי הפלוגות ואנשי מקצוע בתחומים שונים, מת"ש ועד אנשי רפואה ואנשי בריאות הנפש.
במרחב הבסיס הותקנו כ-700 מצלמות הנשלטות בחפ"ק מכל פלוגה וחמ"ל מרכזי לכלא.
בבסיס אף הוקם מרכז המכונה חוסן, שמטרתו לתת מענה שיקומי וטיפול לאסירים, מערך תנאי שירות, רפאות מומחים, בריאות הנפש ומערך המכונה גחל"ת ( גורמי חזרה לשירות תקין), שתפקידו לאבחן את הכלואים ולספק לעיתים את ההזדמנות וההתאמה לשיבוץ מחדש להמשך השירות בצבא.
במסגרות התוכנית החינוכית מושם דגש על תוכנית חינוך לכל כלוא כולל השתתפות בסדנאות שונות, לימודי עברית לכלואים למי שזקוק לכך והשלמת 12 שנות לימודים במסגרת הכלא.
יתרון נוסף משמעותי לצבא הוא שבעתיד הקרוב גם בתי הדין יעברו למתחם סמוך לבתי הכלא, כך שלא יהיה צורך בשינוע של כלואים לבתי הדין הצבאיים הנמצאים באזורים גאוגרפיים שונים בארץ.
בשנת 2020 56% מהכלואים בצה"ל היו כלואים בפעם הראשונה, 22% בפעם השניה ו-11% בהתאמה היו מקרים של כלואים שתקופת המאסר הייתה השלישית או הרביעית שלהם במהלך השירות.
בשנה החולפת 56% מהכלואים היו עצורים בבסיסי הכליאה 4 ו-6, 26% מתקני מעצר של המטר הצבאית ועוד 18% בחדרי משמר יחידתיים.
בשנים האחרונות מדגישים בצה"ל למפקדים את החשיבות שהשיחה לבסיסי המעצר תהיה רק במקרים מחייבים, תוך תפיסה להמעיט ככל האפשר בשליחת חיילים על עבירות משמעת לבתי כלא צבאיים.
בתוך כך במשטרה הצבאית יתמקדו בשנה הקרובה בהקמה ומיסוד מערך של הגנת מחנות, זאת לאור הבעיות החמורות של הפריצות למחנות צה"ל. בבסיסים הגדולים בדרום יוגדר מפקד שאחריותו תהיה אך ורק באבטחת המחנה יחד עם פלוגה ייעודית שזו תהיה אחריותה.
בצה"ל גם מוטרדים מהמשך הגידול של שימוש בסמים בצבא כחלק מכך שסמים קלים הפכו ליותר לגיטימיים בחברה האזרחית ונושא הלגליזציה נמצא על השולחן.
הצבא משקיע במאמץ אכיפה בעיקר בשימוש בתוך הצבא וניתן לראות מגמה של עליה בכל יחידות צה"ל כולל ביחידות הלוחמות. בעוד כחודשיים תתחיל המשטרה הצבאית להפעיל כלבי הרחה לסמים שיבצעו סריקות לאיתור סמים.
כחלק מהלקחים בעקבות התאבדותו של ניב לובטון ז"ל, רכזי המודיעין שיפעילו מקורות יהיו אנשי קבע בלבד שיעברו הכשרה ייעודית לעיסוק בתחום, זה יהיה מקצועם היחידי והם לא יבצעו מספר תפקידים במקביל כפי שהיה בעבר. במשטרה הצבאית מודעים לביקורת על גיוס מקורות מקרב לוחמים שהתגייסו לצבא מתוך סיבות אחרות, אך יחד עם זאת אומרים כי מדובר בהכרח כחלק מהתמודדות במיגור השימוש בסמים בצה"ל בקרב חיילים, כאשר ההשלכות בשימוש בסמים ביחידות הלוחמות הוא המשמעותי ביותר. יחד עם זאת בצה"ל מדגישים כי במצ"ח לא מפעילים מודיעין על חקירות מבצעיות ותאונות אימונים.