"האיראנים מנסים להגיע לגרעין לא הכי מהר שאפשר, אלא הכי בטוח"

אחרי עשור כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף במיל' עמוס ידלין עוזב בתחושת מיצוי. כעת הוא מדבר על האפשרות שילך לפוליטיקה, ומסביר למה לאף אחד אין כרגע אינטרס למחלמה

אייל לוי צילום: עדי אבישי
עמוס ידלין
עמוס ידלין | צילום: יוסי אלוני
4
גלריה

"אבי פרש מהכנסת קצת אחרי גיל 50, כשהליכוד עלה לשלטון, אבל אף פעם לא הפסיק לעבוד", מספר ידלין הבן. "היה מזכיר התנועה הקיבוצית, מורה בבית ספר. אם אדם יכול להמשיך לתרום למדינה עם ניסיונו ויכולתו, אז הוא יכול לעבוד עד הרגע האחרון".

עמוס ידלין
עמוס ידלין | צילום: יוסי אלוני

המכון למחקרי ביטחון לאומי ידע ימים סוערים בשנים האחרונות ועסק בין היתר במבצעים צבאיים, ניתוח יחסים טריים עם מדינות שכנות, הגרעין האיראני וחילופי השלטון בארצות הברית. ידלין אגר לא מעט ידע וניסיון במהלך תקופתו בראשות הארגון.

"שואל על תרומת המכון?", שאל וענה. "במשך שנים הערכנו שעד שהערבים הפרגמטיים לא יקבלו תמורה בנושא הפלסטיני, הם לא יתקדמו בתהליך השלום, והתמורה צריכה להיות משמעותית, לכן היה נראה שהסיכוי לא גבוה. באופן פרדוקסלי תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, שהופיעו בה 30 אחוזי סיפוח, נתנה לישראל קלף שהיא הייתה יכולה לתת לערבים עם ביטול הסיפוח והוא זה שאפשר את התהליך. אני רוצה לתת קרדיט לחוקרי המכון, כי כשראינו את תוכנית טראמפ אמרנו ש־30 האחוזים, כפי שהם משורטטים במפה, עוצרים את האפשרות להגיע לשתי מדינות. דיברנו עם האמריקאים ועם שרים בממשלה שיש הזדמנות, ואם כבר סיפוח אז את מה שבקונצנזוס, גושי ההתנחלויות, 3 עד 5 אחוזים.

"הצענו שתמורת זה מדינות ערב הסוניות, הפרגמטיות, ייתנו הסכמתן להסכם 'אי־לוחמה' ובאופן מעניין הם לקחו את זה צעד קדימה, לא 3 ולא 5 אחוזי סיפוח, אלא אפס סיפוח והסכם שלום. זה רעיון שנדחף על ידי המכון, אומץ על ידי מי שאומץ ונלקח צעד אחד רחוק ממה שציפינו. בפעם הראשונה זה 25 שנה יש הסכם שלום עם מדינה ערבית נוספת, ומעבר לזה ההסכם שם בפח האשפה של ההיסטוריה את הטענה שכל מה שקורה במזרח התיכון תלוי בסכסוך הישראלי־פלסטיני. נלקח מהפלסטינים הווטו שהיה להם על נורמליזציה של ישראל עם מדינות ערב".

יחיא סנוואר
יחיא סנוואר | צילום: רויטרס

"לישראל יש דילמה, האם להתנגד פומבית לחזרה להסכם ולהתעמת עם נשיא ארצות הברית והדמוקרטים כמו שעשו ב־2015. אני הייתי מציע להשתמש בעובדה שארצות הברית מבינה את מגרעות ההסכם ואנחנו חולקים איתה את אותו יעד אסטרטגי שלאיראן לא יהיה גרעין. צריך להיכנס לדיאלוג מקצועי, מודיעיני, מבצעי ולהסכים על מה שצריך לתקן. יש לנו את פנטזיית האאודי. אפס העשרה, אפס צנטריפוגות, אפס כורים, אפס פעילות ושהאיראנים ישירו את 'התקווה' פעמיים ביום. זה לא יקרה, אבל יש דברים שצריך לתקן בהסכם ויש קווים אדומים שאנחנו והאמריקאים צריכים להגדיר, כולל תוכנית מתואמת בין המדיניות אם האיראנים יחצו את הקו".

עמוס ידלין
עמוס ידלין | צילום: יוסי אלוני
תגיות:
עמוס ידלין
/
המכון למחקרי ביטחון לאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף