המדינה לא השלימה את הטיפול וההסדרה בנושא הרחפנים, בניגוד להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מנובמבר 2017, כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח ביקורת מעקב שפרסם היום (שני) בנושא. על פי מחברי הדוח, ביולי 2020 היו בישראל 30,000 רחפנים בשימושים שונים, כאשר רק בגוש דן בשנת 2019 בוצעו יותר מ-90 אלף שעות טיסה של רחפנים.

בהטסת רחפנים עולה גם החשש לשימוש של גורמים עוינים ביטחוניים ופליליים ובשנת 2017 התריע מבקר המדינה כי יש להיערך בצורה טובה יותר להתמודדות עם האיום. בין השאר עלה בביקורות כי אין בידי המשטרה את היכולות הנדרשות להתמודד עם איום הרחפנים במישור הפלילי. בצה"ל רק 22% מהאמצעים הנדרשים לסיכול איום הרחפנים הוקצו בשטח בפועל. בשירות בתי הסוהר נרשמו עשרות תקריות חריגות הקשורות לשימוש ברחפנים מחוץ לכותלי בתי הסוהר ובדיקת מבקר המדינה מצאה כי אין בידי שב"ס מענה מספק בהקשר זה.

עוד נטען כי המענה הטכנולוגי לאיום הרחפנים שפותח על ידי משרד הביטחון אינו תואם את הדרישות המבצעיות של המשטרה, שב"כ ושב"ס משום שהוא מכוון למטרות צבאיות.

בכל הקשור לתהליך הסדרת הרחפנים במגזר האזרחי, קובע המבקר כי הוא מתעכב בשל מחלוקת בין חיל האוויר לרשות התעופה האזרחית. מרבית הרחפנים בישראל נותרו לא רשומים ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל אישור הטסה.

מבקר המדינה ממליץ בביקורת כי על הגופים הביטחוניים לפעול להשלמת היערכותם בכל הקשור להתמודדות עם האיומים שעולים בשל שימוש אפשרי של גורמים עוינים, ביטחונית ופלילית. לדבריו, רשות התעופה האזרחית בשיתוף גורמי הביטחון הרלוונטים, ובעיקר חיל האוויר, צריכה לפעול על מנת לקדם את ההסדרה של הטסת הרחפנים בישראל.      

תגובת צה"ל

"איום הרחפנים היווה רכיב משמעותי בעיצוב תפיסת התמרון הרב ממדי החדשה וכן תפיסת ההגנה הרב ממדית העדכנית, כחלק מהתכנית הרב שנתית 'תנופה', המגלמת לתוכה איום זה ואיומים נוספים בשדה הקרב הנוכחי אשר דורשים מצה"ל להשתנות ולהתעדכן כל העת. מנהלת מגן בחיל האוויר הוגדרה כמנהלת הלאומית לבניין הכוח בנוגע להתמודדות עם איום הרחפנים. המנהלת פועלת בהתאם לצרכים המבצעיים של כל גוף ובחנה את כלל הכלים להתמודדות עם איום הרחפנים שצוינו בדו"ח. בשיתוף הדוק עם מפא"ת בוצעה בחינה מעמיקה לכלל היכולות הקיימות בשוק וגובשה תוכנית המספקת מענה מיטבי לאיום ומציבה את ישראל בחזית היכולות בתחום. במקביל גובשה תוכנית מו"פ שתאפשר התמודדות עם התפתחות האיום בשנים הקרובות. לאחר הבחינה גובשה המלצה להשתמש במערכות המספקות את המענה המיטבי לאיום. צה"ל דוחה את הטענה כי מערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו".

"צה"ל מייחס חשיבות גבוהה ליצירת מנגנון משותף עם משטרת ישראל בנוגע לטיפול באירועי רחפנים ומברך את משטרת ישראל על כתיבת הנוהל הקובע את גבולות הגזרה והנהלים להעברת האחריות בין הגופים באירועים מסוג זה. צה"ל רתום לשיתוף פעולה, ובתוך כך, נקבע נוהל הקובע את האחריות בטיפול ברחפן העובר בין שטחים שבאחריות צה"ל לשטחים שבאחריות משטרת ישראל: צה"ל יוביל טיפול באיום רחפן שחצה את גבול המדינה לתוך שטח ישראל, ואילו משטרת ישראל אחראית על טיפול ברחפן שהתגלה בתוך שטח הארץ. בתוך כך, נקבע כי משטרת ישראל אחראית לטיפול במטיס רחפן שהוגדר כמאיים למתקני צה"ל".

"צה"ל מקבל את המלצת הדו"ח לשלב התייחסות פרטנית לאיום הרחפנים בתפיסת הגנת המחנות, הנמצאת בימים אלו בכתיבה ועדכון ותופץ עד סיום חציון א' 2021. התפיסה תכלול הנחיות לאופן בו נדרש כל מחנה להיערך לאיום וכיצד להתמודד עם אירוע רחפנים מסוגים שונים. בנוסף, ירוכזו כלל הצרכים המשאביים להתמודדות עם האיום. צה"ל מפנה את המשאבים הנדרשים להגנה על בסיסים על פי תעדוף פנים צבאי, ונותן מענה נקודתי בהתאם לצורך בתיאום עם משטרת ישראל".

"חיל האוויר פועל בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגופים הרלוונטיים תוך שיתוף ולמידה הדדית למתן מענה טכנולוגי לאיום הרחפנים. הטענה לפיה החלופה לרכש מערכות אחרות הינה זולה ומהירה יותר, ואף בוצעה בהצלחה ע"י מספר גורמים במדינה, אינה מדויקת. לנוכח היכרות המערכות המצוינות בדוח ומערכות נוספות, נציין כי הצורך המבצעי של צה"ל ושל גופים נוספים רחב יותר מהמענה שניתן על-ידי המערכות החלופיות שצוינו בדוח".

"צה"ל, בהובלת חיל האוויר, מנהל דיונים עם רשות התעופה האזרחית בנושא תכנון ומבנה המרחב האזרחי, וזאת בשל התרחבות השימוש ברחפנים. נכון להיום, לא קיים מודל מקובל בעולם בנושא שילוב של רחפנים במרחב האווירי ומספר גישות נמצאות בבחינה. המרחב האווירי הוא ייחודי לנוכח הדרישות הביטחוניות, וגם אל מול אלו, קיימות גישות שונות לגבי הבקרה על מפעילי רחפנים".

במסגרת השיח המשותף עם רשות התעופה האזרחית על טיוטת התקנות אשר עתידות להסדיר את התחום, הוצגה עמדת צה"ל במסגרתה הועלו, בין היתר, שתי סוגיות עקרוניות לצורך המשך קידום התקנת התקנות: ראשית, הובהר כי יש ליצור מפה משותפת הכוללת אזורים מותרים להטסת רחפנים. על מפה זו להיות דינמית בהתאם לפעילות המתקיימות במרחב. שנית, על מנת להנגיש את המידע לציבור ולשמור על בטיחות הטיסה, יש לפתח יישומון שיאפשר למפעילים לקבוע את מיקומים במרחב ביחס למפה הנ"ל. עקרונות אלו התקבלו על ידי רת"א, ובהמשך לכך, גובשה טיוטת תקנות מוסכמת, אשר נמצאת כעת בתהליכי אישור וחקיקה".

תגובת משטרת ישראל

משטרת ישראל פועלת כל העת יחד עם הגופים העוסקים בנושא במטרה לשמור על שלום הציבור ובטחונו. בהתאם, לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון). גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר. 

המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכניים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה.