את עמותת "האחים שלנו" הקימו בשנת 2017 אליסף פרץ, אחיהם של אוריאל ואלירז ז"ל, ונוי פרי, אחותו של סמ"ר טל יפרח ז"ל. המיזם נותן לאחים שכולים את האפשרות לספר על התמודדותם. במהלך כל השנה, ובפרט בשבוע שלפני יום הזיכרון, מקיימים האחים מפגשים והרצאות על הנופלים מול קבוצות בוגרים ותלמידים בבתים פרטיים ובבתי ספר בכל רחבי הארץ, ונפגשים גם בינם לבין עצמם כדי לחלוק חוויות וזיכרונות. שני אחים שמשתתפים במפגשים, ששירתו בעצמם כלוחמים בצה"ל בעת נפילת אחיהם והלכו לאורם מאז ועד היום, הם אופיר חזן, אחיו של תומר ז"ל, ופז גולדמכר, אחיו של נדב ז"ל.

אופיר הוא כיום בן 30, ולפני שבע שנים איבד את אחיו תומר בפיגוע חבלני בקלקיליה. "תומר ואני היינו מאוד קרובים וגם שירתנו יחד באותו בסיס. הוא היה בן 21 כשנהרג, יש בינינו שנתיים הבדל. כל אחד במשפחה לקח משהו שתומר הטמיע בו".

"מה שמשותף לכולנו הוא ה'בחרת בחיים', החיוך והאופטימיות שתמיד היו בו, אבל אם אני מדבר עליי, אני מרגיש שלקחתי צעד קדימה את הסטטוס האחרון שכתב יום לפני שנהרג: 'תיהנה מכל יום כאילו זה היום האחרון בחייך', ואני יודע שהוא לא היה רוצה שנבכה ונתאבל עליו.ברגעים קשים שיש לי אני נאחז בהנצחה, וזה מה שנותן לי כוחות ומניע אותי קדימה".

וכשאופיר מדבר על הנצחה הוא מתכוון לספר תורה על שמו, דרך כיכר לזכרו, חדר כושר על שמו, טורניר כדורגל אחת לשנה ביחד עם מכבי ת"א שתומר אהד, דף פייסבוק פעיל לזכרו שאופיר מתפעל ועוד. "אנחנו מדברים על תומר במשפחה כל יום, ויש פרפר לבן שמלווה אותנו ואנחנו בטוחים שזה הוא. בכל מקום שאליו אני הולך, אנשים שהכירו אותו אומרים לי שאני מזכיר אותו, הדמות שלו מוטבעת על שרשרת שאני נושא עלי ובחתונה שלי השמעתי מכתב שכתבתי לו. התמונות שלו היו על המסכים והוא היה איתי ביום הכי מרגש שלי". 

פז הוא כיום בן 26 והוא איבד את אחיו נדב במבצע צוק איתן. "נדב עוד לא היה בן 24 כשנפל. היינו מתווכחים מי יותר קרבי. הייתי אמור לרדת לעזה כמה ימים אחרי שנהרג ודיברנו כבר שניפגש. התעקשתי לחזור לשרת בגדוד אחרי שהוא נפל גם אם כתומך לחימה, אבל בעקבות פציעה שלי בצבא עליתי מאוד במשקל והגעתי ל־130 קילו.

נדב ז''ל ופז ביום הגיוס של פז (צילום: צילום פרטי)נדב ז''ל ופז ביום הגיוס של פז (צילום: צילום פרטי)


"אחרי שהשתחררתי גיליתי מחברת של נדב שבה כתב שאחת השאיפות שלו היא לשמש דוגמה לאחרים בהגשמת מטרות ולהיות תזונאי ומאמן כושר, והחלטתי להגשים את זה. הורדתי 60 קילו בשבעה חודשים, והיום אני מאמן בעצמי. אני עורך אירועים לזכרו כמו יום גיבוש ספורטיבי בבית הספר מבואות הנגב בקיבוץ שובל, שבו נדב למד. זה עיסוק מרכזי בחיים שלי וזאת הדרך שלי לחיות את נדב.מבחינתי אני מגשים צוואה שלו ואת הערכים שלו אני משלב גם בכל פעילות לזכרו. ברגעים שבהם אני מתגעגע אליו אני מנסה להיאחז בעובדה שבחרתי בהנצחה שתהיה שזורה בחיים שלי, זה משהו שאני רואה בו שליחות כמו שפרופ' אסא כשר כתב: 'אדם רוצה לחיות את המתים אבל מכיוון שאינו יכול הוא רואה עצמו חי בשליחותם'".

הקשר של האחים למיזם "האחים שלנו" לא התחיל במקרה. שניהם סיפרו על אחיהם הנופלים עוד קודם לכן והעמותה רתמה את הכוחות שלהם והעניקה להם פלטפורמה וכלים לעשות זאת. "כשהגעתי בפעם הראשונה למפגש, גיליתי חיבור והבנה מיידית. הכל לגיטימי, מבדיחות שחורות ועד לבכות. דברים שלא נחשבים לגיטימיים בחוגים אחרים", אומר פז ואופיר מוסיף: " יש מכנה משותף שנוצר שרק אחים שכולים יכולים להבין".