כבר שנתיים שפרשת התאבדותו של לוחם גבעתי, ניב לובטון ז"ל - ששלח יד בנפשו בסמוך לניסיון לגייסו כמקור של מצ"ח, מטלטלת את המשטרה הצבאית. ביום שני האחרון דחה בית המשפט העליון את בקשת הרמטכ"ל אביב כוכבי לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל את ערעורו של מפקד מצ"ח באר שבע לשעבר, גלעד פרנקן, בעניין עצירת קידומו. ספק אם זה הפרק האחרון בפרשה, שהחלה חודשים ספורים לאחר כניסתו של תא"ל יאיר ברקת לתפקיד מפקד המשטרה הצבאית.

ברקת התגייס לצה"ל ב־1988, שירת כלוחם בגבעתי, עבר לנח"ל, פיקד על גדוד 50 ועל פלוגת החבלה של החטיבה ואיבד עשרות מלוחמיו באסון המסוקים בפברואר 1997. באוגוסט 2018 נכנס לתפקידו כמפקד המשטרה הצבאית, וב־11.1.2019 התאבד רב"ט לובטון, אחרי ששני רכזי מצ"ח ניסו לגייסו כדי שיעביר מידע על שימוש בסמים ביחידתו. בטרם שלח יד בנפשו, התריע לובטון בפני הסוכנים שלחצו עליו כי הוא במצוקה נפשית.

"לצד הביקורת, חשוב לי שהיוצא מן הכלל לא ילמד על הכלל", מבקש תא"ל ברקת, שצפוי לסיים את תפקידו באוגוסט הקרוב. "אסור שאירוע אחד, חמור ככל שיהיה, יעיב על פעילות חשובה מאוד של קצינים וחיילים רבים בחיל שמאוד מורכב לעתים לשרת בו, בשל תפקידו הייחודי בשמירה על החוק והמשמעת בצבא".

רב''ט ניב לובטון ז''ל (צילום: באדיבות המשפחה)

"האירוע של ניב לובטון ז"ל הוא הכי קשה שהיה לי בקדנציה, ואתה מכיר את הרגישות שלי לנפגעים", פותח ברקת. "זה אירוע מטלטל, אני עד היום מטולטל ממנו, ואני מניח שהוא גם לא יעזוב אותי הרבה שנים. זה לא היה צריך לקרות לנו. אני מטולטל כי חייל מת, ואני מטולטל כי לא היינו בסדר. בסוף, שני רכזי מודיעין עומדים לדין על כך. הציפייה הייתה מאוד פשוטה: במצב של מצוקה, כפי שעלתה מהשיחה האחרונה של לובטון איתם, הם היו צריכים להפסיק להיות רכזי מודיעין במצ"ח ולזכור שהם קודם כל בני אדם שצריכים לסייע לאדם שמולם".

המסר שהיה אפשר להבין מדבריו של ראש אכ"א לשעבר, האלוף מוטי אלמוז, בתוכנית עובדה, שלמעשה הצבא גייס את ניב להיות לוחם בגבעתי, לא מקור מודיעיני. "כשראיתי את הכתבה בתוכנית עובדה חשבתי קודם על המשפחה של ניב. מצד שני, חשבתי שאני צריך לתת גיבוי לחוקרים ולרכזים שלי, שימשיכו להילחם בפשיעה. זה האתגר וזה לא פשוט, וזה מה שהפריע לי. אני מכיר את אנשי מצ"ח, את הרגישות שבה הם פועלים ואת האנושיות שבהם. את כמות התלונות על מה שקורה בחדרי החקירות ניתן לספור על אצבעות יד אחת. אמרתי לראש אכ"א ואגיד גם כעת: האירוע הזה הוא תקלה חמורה, ובאופן אישי, כמפקד, אני חושב שהרכזים טעו טעות חמורה וחייבים לשלם את המחיר, ולכן הם גם עומדים על כך לדין. חד־משמעית. לקחת את האירוע החריג הזה ולהגיד שזה מה שקורה במצ"ח וזה הכלל לכאורה, גם ראש אכ"א לא התכוון לזה".

כראש אכ"א, האלוף אלמוז היה אחראי גם על המשטרה הצבאית. בשיחה סגורה שערך זמן קצר לאחר האירוע עם חוקרי וקציני מצ"ח, הוא תקף בחריפות את הפרקליטות הצבאית ואת התובע הצבאי ראשי. בשיחה, שפורסמה לראשונה ב־ynet, צוטט אלמוז: "אל תקשיבו לפרקליטים הצבאיים, הם מזייפים עובדות, תעשו בניגוד למה שהם אומרים". כצפוי, הדברים עוררו מהומה בתוך הצבא. בעקבות הדברים נדרש אלמוז להבהרות, וקיים שיחה נוספת עם החוקרים. "לא הרגשתי נוח עם הדברים", אומר כעת ברקת, "אמרתי את זה למוטי גם באותו רגע וגם לאחר מכן. גם הבהרתי לאנשים שלי שיש להם גיבוי ממני".

אלוף מוטי אלמוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך הם הרגישו אחרי השיחה הזו?
"למצ"ח יש 4,000 תיקי חקירה בשנה, שמקבלים גיבוי מלא גם כאשר עושים טעויות. יש תיקים שנפתחים ונסגרים. מצ"ח מפעילה מקורות עשרות שנים וגם שם לפעמים עושים טעויות. עברתי בסיס־בסיס ודיברתי עם האנשים שלי על מהי אחריות של מפקד לצד זה שצריכים להיות נחושים בחקירה. בסוף צריך לזכור שבצד השני יש קודם כל בני אדם, ולכן צריך לגלות רגישות, לא מפעילים מקור בכל מחיר. אני יכול להגיד לך שגם ראש אכ"א קיים לאחר מכן שיחה מתקנת. את הדברים הוא אמר בסערת רגשות, כי הוא לקח את האירוע הזה מאוד קשה ואישי. יחד עם זאת גם מוטי כראש אכ"א נתן לנו גיבוי ואמר 'תילחמו בסמים'. אמרתי לו שכשהוא אומר דבר כזה, הוא צריך להבין שיש לכך מחיר. שאנחנו מגיעים לחיכוך ולפעמים יש בעיות ואירועים קשים, זה חלק מהעבודה".

לאחר האירוע הטרגי הקימו בצה"ל ועדה חיצונית שבדקה את מערך המודיעין, בראשה עמדו בכיר השב"כ לשעבר אריק ברבינג וקצין המשטרה הצבאית לשעבר תא"ל במיל' מיקי בראל. הוועדה נדרשה למפות באופן מהיר את השינויים הנחוצים. "החלטנו לעשות עצירה, ואגלה לך סוד - שילמנו בתקופה הזו גם מחיר באפקטיביות ובאיכות המודיעין, עד שסידרנו שוב את מערך המודיעין כפי שהוא היום", אומר ברקת. "עשינו מהפכה, היום מי שמגייס מקורות במצ"ח זה רק אנשי קבע, ולאחר שלוש שנות ניסיון לפחות בתפקיד חוקר. צמצמנו את כמות המפעילים לשניים בכל בסיס, 14 בסך הכל, מלבד היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח. לתחום המודיעין יש הכשרה של עשרה שבועות, משותפת עם משטרת ישראל והשב"כ. היום, פעם בשבוע, כל מפקד בסיס מחויב לעשות פורום מודיעין, להכיר את כל המקורות, לבצע איתם שיחות תקופתיות ועוד. הידקנו מאוד את תהליך הבקרה בנושא".

אבל למה היינו צריכים שדבר כזה יקרה כדי שתשנו את מה שדורש שינוי?
"הרפורמה הקודמת נעשתה בגלל אילוצים, קיצור השירות ואילוצים תקציביים. מצד שני, אני חושב שגם לפני האירוע הטרגי והוועדה שהוקמה נעשו הרבה מאוד פעולות כדי לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר. היום אנחנו במצב אחר לחלוטין".

באופן אישי, מה מבחינתך המסקנות הכי משמעותיות שאתה לוקח איתך מתוך האירוע הטרגי הזה?
"הדבר הראשון זה הצורך לפשר ולטייב כל הזמן את מערך הבקרה שלנו. הנקודה השנייה היא לזכור כל הזמן שמאחורי הנוהל והכתוב יש אינטליגנציה רגשית, לב, אנושיות, ויש שיקול ושכל ישר. לא לבצע דברים על אוטומט ובטח לא בכל מחיר. אבל נקודה לא פחות חשובה, ואני חייב אותה לאנשים שלי, שלא עושים כלל מהיוצא מהכלל. יש אצלי אנשים שמחר בבוקר צריך לשלוח אותם לחדרי חקירות. אני צריך להילחם בפשיעה. אם החוקרים שלי יפחדו לחקור, או ירגישו שאין להם גיבוי, אם רכזי המודיעין שלי יפחדו להביא מודיעין - אנחנו לא נבצע את תפקידנו".

ההדחה של גלעד פרנקן, מפקד מצ"ח באר שבע, מוצדקת?
"אני חושב שיש כאן דיון גדול מאוד על אחריות פיקודית. מה גבולות האחריות הפיקודית? בלקסיקון שלי, כשקורה אירוע כזה ביחידה, יש מקום לבחון את האחריות הפיקודית של המפקד".

מבחן התוצאה?
"גם, וגם כי המפקד, בסופו של דבר, הוא זה שמייצר נורמות וסטנדרטים ביחידה שלו. אני לא חושב שגלעד, במובן הזה, בעייתי. אם אני מפקד בסיס שיש בו אונס, מה גבול האחריות שלי? המפקד בבסיס הוא זה שצריך ללכת הביתה אם אני מג"ד וגנבו לי מהנשקייה ארבעה נשקים? או במקרה שחייל שיחק בנשק והרג את חבר שלו, מה גבול האחריות הפיקודית? גם מפקד המרחב קיבל נזיפה ולמעשה פרש מצה"ל. לגלעד אמרתי באופן אישי שהוא משלם מחיר כי יש לו אחריות אישית ופיקודית על מה שהתרחש ביחידה שלו. גלעד הוא קצין טוב מאוד, לאורך כל השנים היו עליו ביקורות טובות מאוד, אבל אי אפשר להתעלם כאשר אירוע כזה מתרחש במשמרת שלך".

האם אתה לא מרגיש שההדחה של פרנקן היא דרכו של הצבא לנקות עצמו?
"ממש לא. אני לא נכנס רגע לענישה, אני נכנס לצעדים שעשינו בעקבות האירוע ובעקבות הוועדה. בסוף, יש שני רכזי מודיעין שיושבים בחדר עם ניב, מקבלים לאחר מכן את שיחת הטלפון ומחליטים שהם לא מדווחים. אתה שואל את עצמך מה גבול האחריות בשרשרת הפיקוד: מפקד מצ״ח, קמצ״ר, מפקד המרחב, ואפילו מפקד הבסיס. אני באופן אישי חושב שההדחה של מפקד הבסיס היא אמירה חשובה שאנחנו לא בורחים מאחריות ולא משאירים את זה ברמה של הש"ג".

וגם עכשיו אתה אומר שאין לך הערות על התפקוד של פרנקן.
"גלעד קצין טוב ומוערך, עשה הרבה פעולות במרחב ויש לו הרבה זכויות. אבל אי אפשר היה להפיל הכל על הש"ג. לקחו פה מפקד בסיס, תשווה את זה למג"ד, והדיחו אותו על אחריות פיקודית".

הטענות שעלו נגדו היו שהוא לא פיקח מספיק על פעולות החקירה.
"אני לא חושב שהטענות האלה נכונות. אבל זה כן מישהו שיש לו אחריות, גם ישבתי מולו בבאר שבע ואמרתי לו 'גלעד, יש לך אחריות מפקד, זה קרה במשמרת שלך, אתה אחראי, אי אפשר להגיד שאין לך אחריות'. האם זה היה צריך להסתיים בהדחה לשש שנים? לא יודע".

זו החלטה שהייתה מקובלת עליך?
"זו החלטה משותפת בקצה. אני חושב שבתפקיד מפקד מצ"ח באר שבע הוא לא יכול להמשיך. אבל מנגד, אני חושב שהוא יכול היה לקבל עוד הזדמנות. אני לא מסתיר שדעתי בנושא הזה שונה".

מה זה עוד הזדמנות מבחינתך?
"אני מכיר מפקדים שכשלו ונענשו פחות מגלעד והודחו מתפקיד. לדעתי, גלעד היה צריך לסיים את תפקידו במצ"ח אבל לא להיות מודח מהצבא".

כשהליך פיקודי מגיע כך לבית המשפט העליון, זה צורב?
"זה צורב מאוד. אני חושב שזה מזיק לצבא וליחידה. הרבה פעמים אני מעמת את המפקדים במצ"ח עם זה, שואל לדעתם".

ומה הם עונים?
"הדעות חלוקות, כי הנושא של אחריות פיקודית הוא כזה שצריך להבין אותו לעומק. אני חושב שלאט־לאט אנשים מבינים שיש פה אחריות. אני חושב שהאירוע הזה חידד דרמטית את תחומי האחריות והגבולות של מפקד בסיס. מצד שני, אני לא רוצה לסרס אותם - אני צריך אותם חזקים, דומיננטיים, מקצועיים, ללא מורא וללא משוא פנים, לא כאלה שיגידו לי עכשיו 'רגע, שווה להתעסק בזה? מה זה יעשה לי לקריירה האישית שלי?'. לא רוצה. החרב הזו של הקריירה האישית יכולה לפגוע בגוף אכיפה. לכן אני חושב שהסיפור הזה הוא סיפור שמטלטל, אבל אני מרגיש גם מאוד שלם מנגד עם התהליכים שעשינו. 33 שנה אני בצבא ולא ראיתי קצב שינוי כל כך מהיר כפי שהתרחש לאחרונה במצ"ח. זו מהפכה".

ראש אכ"א החדש, אלוף יניב עשור, הגיע גם הוא מהמערך הלוחם. מה עמדתו בנוגע להפעלת לוחמים כמקורות מודיעין?
"כשהאלוף עשור נכנס לתפקיד, הוא אמר לי במפורש: 'אני נותן לכם גב, תילחמו בפשיעה, אור השמש מחטא'. לא דיברנו על הפעלת לוחמים כמקורות באופן ישיר, אבל האלוף מבין את הצורך להילחם בפשיעה. בכלל, 'להפעיל לוחמים' זה לא שאתה מפעיל חטיבה שלמה בגולני, ולא מפעיל את הלוחם הספציפי סתם. או שלבנאדם יש קשר לאירוע או שיש לו ידיעה על האירוע. אין אצלנו סתם".

ראש אכ''א תת אלוף יניב עשור (צילום: דובר צה''ל)

ובכל זאת, מהו ערך הרעות אם הבנאדם הוא מודיע של מצ"ח?
"זה הכרחי חד־משמעית. בהתמודדות עם פשיעה, אלימות, סמים, הטרדות מיניות ועוד, האם אתה חושב שהמודיעין מגיע מהשמיים? אם אנחנו רוצים להפעיל חייל כמקור, אני חייב שיהיה לו אינטרס משותף, שתהיה הסכמה שלו. כשחייל מסרב, אנחנו לא מכריחים. לפעמים יש אינטרס משותף לכל צדדים, כולל אינטרס ערכי. יש חיילים שסמים והטרדות מיניות או גניבת אמל"ח מפריעים להם. אבל אין חיילים שמגיעים בהתנדבות לבסיס מצ"ח ומבקשים למסור מידע".

יש הרבה פשיעה בצבא?
"כשהתחלתי את התפקיד, היו מספרים לי במצ"ח, 'תקשיב, עצרנו מישהו על אונס', והייתי מזדעזע, איך בצבא שלי יש חיילים שסוחרים בסמים, ואיך יכול להיות שיש חיילים שבבוקר לובשים מדים והולכים לסחור באמל"ח. אבל יש, וצריך להתמודד עם זה בכל הכוח".

קל לזרוק את הבעיה של גניבת האמל"ח מבסיסי צה"ל על בדואים בדרום, אבל יש הרבה מקרים שבהם מעורבים חיילים.
"המצב הכלכלי משפיע לא מעט פעמים, העובדה היא שיש חיילים שלעתים מגיעים למצבים של שוק אפור והלוואות, ויש גם גורמים עברייניים שנכנסים לתוך הצבא. לדעתי, ברוב המקרים לא מדובר בשתילה של ארגוני פשע בתוך הצבא, אלא בעיקר בחייל עם חולשה כלכלית או אחרת שיש מי שמנצל אותה. החייל רוצה כסף מהיר וקל ולוקח נשק. בחלק מהמקומות יש מנגנון, וזה מחובר לגורמים אזרחיים, ועל תיקים כאלה עובדים יחד עם המשטרה, ויש גם הצלחות בפענוח פרשות כאלה. כאשר יש גניבה של נשק בודד מתוך בסיס, ברוב המוחלט של המקרים זה בתוך הבית, ובאירועים גדולים יותר - פריצות לנשקיות - היו מקרים של שיתוף פעולה מתוך הבסיס ולעתים לא. בדיוק בשביל זה צריך גם מודיעין".

פריצה לבסיס צאלים (צילום: צילום מסך)

נראה שהתופעה מתרחבת. אנחנו שומעים על פריצות לבסיסי צה"ל בדרום.
"האירועים בדרום מטרידים אותי, וזו הסיבה שאנחנו מקימים את מערך הגנת המחנות, שיהיה תחת האחריות שלנו, ובתוך זה יופעל גם מאמץ מודיעיני. הקמת המערך היא צעד חשוב מאוד, ואנחנו מאמינים שהמהלך הזה ישפיע ויביא תוצאות".

בשנה האחרונה, בצל הקורונה, היו פחות מבצעי מעצר של עריקים. המספרים מדברים על 8,000 עריקים ומשתמטים, מהם כ־1,500 חרדים.
"עבירה של עריקות והשתמטות היא עבירה חמורה, ואנחנו חיים במדינה שיש בה חוק שירות חובה, ולי מפריע מאוד שיש עריקים במספרים גבוהים".

האם מטפלים בעריקים חילוניים ובעריקים חרדים באותה צורה?
"אנחנו לא עושים אכיפה בררנית באופן עקרוני, אבל במקומות מסוימים, כמו במאה שערים, אני צריך אישור של משטרת ישראל, ולפעמים זה נתקל בקשיים יותר מורכבים. זה עניין של החלטות מבצעיות של עלות מול תועלת".

לכידת עריקים בצה''ל (צילום: דובר צה''ל)

אז זו לא סתם תחושה. אישה בהריון שחזרה אחרי שנים רבות בחו"ל נעצרת, חרדי לא - רק כי אנחנו חוששים מעימותים ומהפגנות?
"האכיפה לא בררנית. נכנסנו לשכונות חרדיות באשדוד, ועדיין זה מחייב אישור של משטרת ישראל. אם אני אעצור מחר מישהו מהפלג הליטאי, זה יקפיץ את כל ירושלים, ואני כנראה אקבל איזשהו טלפון. לכן לפני זה ננהל התייעצות משותפת אם אפשר לעשות זאת אחרת. עריקות היא נושא מורכב גם פוליטית. הייתי שמח שמי שמבצע את העבירה הזו יהיה חשוף לסנקציות אזרחיות - לא יוכל להוציא רישיון, לקבל משכנתה, דרכון, ביטוח לאומי. הגיע הזמן לדיון עמוק, כשמספר העריקים עומד על אלפים רבים, ברור שהפתרון הוא לא רק בכליאה".

סביר להניח כי תא"ל ברקת, שכיהן בתפקידי לחימה ברוב המוחלט של תפקידיו, לא האמין שאת שירותו הצבאי יסיים כמפקד המשטרה הצבאית הראשית.

איך הרגשת ביום המינוי לתפקיד? הרי הוא היה זר לך לחלוטין ואף עלול לעורר רתיעה.
"לא הכרתי יותר מדי ולא הבנתי את המשמעות. אבל היום אני אומר לאנשים שלי, כשאני יוצא מהאוטו, אפילו לתדלוק בתחנת דלק, אני שם את הכומתה. אני גאה בזה. זו זכות לסיים כך את השירות. כל חיי נלחמתי באויב, ובתפקיד הזה, לנקות את הבית שלי זו זכות. היו לי חששות, אבל היום אני חושב שזה אחד החילות הכי חשובים בצה"ל. אפשר לבנות צבא חזק, טכנולוגיה, בנק מטרות, תוכניות מבצעיות ועוד, אבל בסוף, אם אנשים לא ערכיים ומוסריים ופועלים כחוק - נהיה בבעיה, על זה הצבא מבוסס. חיל המשטרה הצבאית יושב על השפיץ של הצבא והחברה, כמו חיל החינוך, אבל פעמים רבות על הממשקים השליליים שבין הצבא לחברה. ואת העבודה הזו חייבים לעשות".

"מקרה ניב לובטון לא היה צריך לקרות לנו": הקמצ"ר יאיר ברקת מדבר על הכל

קצין המשטרה הצבאית הראשי משתף כיצד הושפע מהאירוע הטראגי במהלכו התאבד לוחם גבעתי לאחר שהופעלו עליו לחצים לשמש כסוכן מודיעני ואילו שינויים הגיעו בעקבותיו