מדובר במצב חסר תקדים שבו מתיחות ואירועים אלימים בירושלים הם אלה שכמעט מדליקים הסלמה משמעותית מול רצועת עזה. למעשה, הבחירה כעת היא לאן לקחת את ההסלמה שהתפתחה ברצועה בליל שבת וגם אמש – האם לתגובה משמעותית מול חמאס וארגוני הטרור האחרים שהיו מעורבים בירי, או לסגירת האירוע במהירות. ישראל בחרה באפשרות השנייה, מתוך ההבנה שמקור הרעש הוא בירושלים, ושם צריך לטפל, ומהר, לפני שיגלוש לזירות נוספות.
גם בהערכות המצב השונות זה היה המסר שעבר, ולכן מבחינת ישראל, אם לא יימשך ירי מהרצועה - היא לא תגיב. את המסר הזה העבירו גם המצרים לחמאס ביממה האחרונה. עם זאת, סביר להניח שראשי ארגון הטרור העזתי הבינו זאת גם ללא סיוע מצרי. במערכת הביטחון סבורים כי לחמאס אין עניין בעימות מול ישראל, במיוחד כשהכסף הקטארי נכנס ויש מאמצים נוספים מצד גורמים בינלאומיים שונים לסייע למצוקה הכלכלית ברצועה ולמאבק בקורונה.
רצועת עזה בשנה האחרונה הייתה מאוד שקטה, אבל לא ניתן להתעלם מכך שבחמאס היו מוכנים לקחת סיכון לאפשרות של הסלמה משמעותית יותר בשטח. גם אם חמאס לא היה זה שביצע את הירי הראשון שלשום בלילה, שהדליק את הגזרה, אלא פעילי הג'יהאד האסלאמי, כפי שסבורים במערכת הביטחון, את הכללים ואת המסגרת רק חמאס בעזה יכול לאשר - ירי, בעיקר של פצצות מרגמה, מוגבל בטווחים ליישובים סמוכי הגדר בעוטף עזה. בהמשך הלילה לקחו חלק בירי הזה גם מחבלים השייכים לחמאס.
כך או כך, ארגוני הטרור ברצועה הרגישו מספיק בטוח לירות 37 רקטות ופצצות לעבר שטח ישראל ולמתוח בכך את החבל. זה צריך להטריד מאוד את ישראל, במיוחד על רקע המשוואה הבלתי ניתנת להכלה שבה מתיחות בירושלים על רקע דתי מובילה לירי מהרצועה. אפשר לקבל את ההיגיון הישראלי שלא להיגרר לעימות בעזה בשל מתיחות בירושלים, אבל מנגד אסור שהתקדים הזה יהפוך לשגרה. עם זאת, המסר הישראלי בנושא זה בשלב הזה ממש לא ברור. שוב הוכח כי למשפט השגור "אין לחמאס אינטרס לחמם בעת הזו את הגזרה מול ישראל" יש פרשנות מזרח־תיכונית משלו גם של הצד השני.