המשלחת הלבנונית לא שוחחה באופן ישיר עם הישראלים בשיחות שהתקיימו בנקורה, בסיס האו"ם בגבול ישראל-לבנון, והתמודדה עם לחצים משמעותיים מצד חיזבאללה לנטוש את המשא ומתן. לאחר ארבעה סבבי שיחות הופסק המשא ומתן בנובמבר האחרון. שר האנרגיה יובל שטייניץ האשים את לבנון בשינוי עמדתה שבע פעמים והציג "עמדות שמסתכמות בפרובוקציה".
לפני כשבועיים הודיע שר התחבורה והעבודות הציבוריות הלבנוני מישל נג'אר, כי הממשלה חתמה על צו המרחיב את האזור הכלכלי הבלעדי שלה בים התיכון במידה שיוצג במשא ומתן, והודיעה כי הוא יוגש לאו"ם. נג'אר אמר "לא נוותר על אף סנטימטר במולדתנו, או טיפת מימיה, או סנטימטר מכבודה".
לאחר מכן הורה שטייניץ כי ישראל תדרוש דרישות מקסימליות משלה כדי להתמודד עם הטענות הלבנוניות, ומשרד האנרגיה הכין את המפה עם הקו החדש.
"זו לא הייתה הכוונה המקורית שלנו, אבל ברגע שלבנון התקדמה עם הגשת הקו שלהם, התכוננו להגיש את שלנו – שבסימטריה עם שלהם, פולש למאות קילומטרים של המים הכלכליים של לבנון", הסביר היום גורם במשרד האנרגיה.
הקו החדש של ישראל מבוסס על הגבולות הימיים בין קפריסין ללבנון. "זה לא מקדם פתרון, אבל זה יוצר סימטריה", אמר הגורם.
בינתיים, נשיא לבנון מישל עאון טרם חתם על הצו המרחיב את הגבולות הימיים של לבנון והגיש את המפה החדשה לאו"ם. לפיכך, ישראל הסתירה את מפתה, "מתוך רצון אמיתי לתת סיכוי להמשך המשא ומתן", הוסיף הגורם והביע תקווה שתחת ממשל ביידן השיחות יתחדשו ויהיו פרודוקטיביות.
בשבוע שעבר, לאחר פגישה עם עאון, אמר תת מזכיר המדינה לעניינים מדיניים של ארה"ב, דיוויד הייל, כי למשא ומתן בין ישראל ללבנון "יש פוטנציאל לממש יתרונות כלכליים משמעותיים ללבנון". הוא הוסיף כי "זה קריטי עוד יותר על רקע המשבר הכלכלי החמור שהמדינה מתמודדת איתו".
התרעות פיקוד העורף