מדמת אויב בפלוגה האדומה
"האויב שלנו משתדרג כל הזמן, הסביבה מסביבנו משתנה כל הזמן. בתקופה האחרונה צה"ל שדרג באופן משמעותי את הגדודים, את הכוח המבצעי. עם זאת, כדי שהגדודים האלה יוכלו לדעת בצורה טובה יותר מול מי הם מתמודדים, בנינו כוח מיוחד ואיכותי שהתפקיד שלו הוא לדמות את אותה סביבה כדי לאתגר בצורה טובה יותר את הכוח המתאמן ולהכין אותו בצורה טובה יותר למשימה שאליה הוא נדרש", מספר סא"ל איציק עובדיה (בתמונה), מפקד היחידה לדימוי טקטי.

הכוח המיוחד שעליו עובדיה מדבר הוא "הפלוגה האדומה" - יחידת בימוי אויב של זרוע היבשה, שהוקמה בשנת 2020 וכפופה ליחידה לדימוי טקטי. מטרתה ללמוד בצורה הטובה ביותר את דפוסי הפעולה והלחימה של אויבים פוטנציאליים. "בעבר לא היה כוח כזה, שזאת משימתו היחידה, שמתגייס במיוחד לזה, מוכשר לזה ועושה המון תהליכים פנימיים בהכשרה שלו בכל מיני אמצעים מיוחדים כדי לאתגר את הגדוד", מבהיר עובדיה. "אם בעבר לקחו יחידות מסוימות שזה לא התפקיד שלהן ושמו במקומות האלה של לדמות את האויב, היום יש כוח שזה תפקידו היחיד, שמוכשר לכך, שיש לו את היכולות לזה, שחושב ופועל בצורה אחרת ויותר מותאם למשימה שלו".

אילו תכונות צריך כדי לשרת בתפקיד כזה?

"כיום הכוח הזה מורכב רק מבנות איכותיות מאוד עם יכולות אישיות גבוהות מאוד. הן מתגייסות לשירות המשמעותי מאוד הזה, ויש להן בתוך ההכשרה שבועות רבים הממוקדים למשימה שלהן: דימוי אויב. אנחנו מלמדים אותן לחשוב אחרת, נותנים להן פלטפורמות ואמצעים שלא היו בעבר וקיימים היום, כדי לאפשר להן את המשימה הזאת. הגדוד שמתייצב מולן לתרגיל לא מתייצב מול כוח רגיל, אלא מול כוח שיש לו כבר את האמצעים, שהכין עצמו למשימה, שחושב אחרת. לאחר מכן עושים תחקיר עם הגדוד ובוחנים את הדברים. היום כבר יש מפקד שעומד מול אותו גדוד, חושב כמו האויב, מלמד את המג"ד ואת הכוח שנמצא מולו איך להתמודד עם האויב, ובסוף גם מאתגר אותו - שזה הדבר החשוב ביותר".
ההכשרה של החיילות לתפקיד מדמת אויב בפלוגה האדומה, מספר עובדיה, נמשכת כארבעה חודשים. "אבל הלמידה היא תמידית, אנחנו לומדים כל הזמן", הוא אומר. "כשהאויב משתדרג, אם זה מבחינת אמל"ח או מבחינה טקטית, אנחנו לומדים אותו ומקדימים את המחר.

בתפקיד הזה יש הזדמנות לנשים שמעוניינות לקחת חלק ניכר ומשמעותי בהכנת כוח בזרוע היבשה של צה"ל, והן עושות זאת בצורה טובה. הן חושבות מחוץ לקופסה, מפעילות את הראש, לומדות את שני הצדדים - את צה"ל ואת האויב - משתתפות בתרגילים ומאתגרות את הגדוד בקצה. הגדוד שעושה תרגיל צריך להתמודד מול הפלוגה הזאת. המדמות האלה גורמות לגדוד לחשוב ולהפעיל שרירים שהוא לא מכיר".

מרכז מצפים
"כיום, בעת טיפול בפניות המגיעות אלינו, אנחנו שואלים עצמנו איך מרכז כזה לא היה קיים עד עכשיו", אומרת רס"ן סימה נהרי (בתמונה), מפקדת מרכז מצפים - מרכז צה"לי שכפוף ליוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר), שהוקם ב־15 באוקטובר 2020 בתל השומר, ומטרתו תמיכה, ליווי וטיפול באנשי קבע בתחומי פריון, הריון וראשית ההורות.

רס''ן סימה נהרי, מפקד מרכז מצפים (צילום: דובר צה''ל)רס''ן סימה נהרי, מפקד מרכז מצפים (צילום: דובר צה''ל)


"הרעיון להקים את המרכז נבע מסיפור אישי של משרתת בקבע ששיתפה בכך שעברה לידה שקטה, במורכבות של זה, בקושי שלה", מספרת נהרי. "הסיפור הגיע לאזניו של ראש אכ"א הקודם האלוף מוטי אלמוז. בשיתוף היוהל"ם הם הבינו את הצורך לתת מענה להרחבת המשפחה בזמן שירות קבע, וכך הגיע הרעיון לפתוח מרכז שהייעוד שלו הוא לתמוך שבמשרתים בתקופות הללו".

כיצד המרכז פועל?
"ישנו מוקד שיש בו חיילות ומפקדת מוקד, והוא מסייע למשרתי הקבע בהתאם לפניות ונותן מידע על זכויות. למשל, פנתה אלינו משרתת שילדה לפני כמה ימים והתקשתה לרשום את התינוק בקופת חולים בגלל בעיה ביורוקרטית וסייענו לה. משרתים פונים להתייעץ על אילו זכויות מגיעות להם, למשל ימי חופשה במהלך טיפולי פוריות, החזרים על טיפולי רפואיים. יש כאלה שגם פונים לבקשה של סיוע נפשי, כמו משרתות שעברו לידות שקטות, בני זוג המשרתים בצבא שבנות הזוג שלהם עברו לידה שקטה, נשים בדיכאון אחרי לידה, הורים לילדים עם מוגבלויות, ואפילו נשים שחוויית ההורות הראשונה היא מטלטלת מאוד עבורן. במקרים כאלה אנחנו מחברים אותן לגורם מקצועי שעוזר להן בהתמודדות".

נוסף לכך, נהרי מציינת, "אנחנו מציעים למשרתים גם סדנאות להדרכת הורות ושילוב בין הורות לקריירה צבאית כדי לתת להם כלים להתמודד עם המורכבות הזאת. הקמנו אתר שמנגיש מידע בנוגע לזכויות של משרתים. אנחנו גם עושים פעילות אקטיבית כדי להגיע למשרתים, למשל מתקשרים למשרתות בחופשת לידה לשאול אם הן צריכות משהו. במוקד עצמו משרתות חמש חיילות בתפקיד רכזת פניות במרכז מצפים. הן מגיעות אלינו מטירונות עם הכשרה בסיסית לטיפול בפניות, ועוברות אצלנו הכשרה מעמיקה יותר, כאשר ראש השירות הסוציאלי מלווה אותן בהקשר לתכנים שאליהן הן נחשפות. נוסף לחיילות, יש במוקד שלוש קצינות ועובדת סוציאלית. במקרים המורכבים יותר, כאשר נדרש סיוע סוציאלי, סיוע של איש מקצוע, הפנייה לא תגיע לחיילת, אלא למפקדת המוקד או אליי. החיילות מתמקדות יותר במענה של מתן זכויות".

כמה פניות קיבלתם מאז פתיחת המרכז?
"קיבלנו יותר מאלף פניות. בעיניי, כמשרתת בצבא, זה מעורר הערכה וגאווה גדולה מאוד לדעת שהצבא זיהה צורך של משרתים ונתן לו מענה בתוך שנה.כאמא לשלושה ילדים, כשאני מסתכלת על העשייה של המרכז, אני רואה שהיא מבורכת ועוזרת לאנשים להתמודד עם השילוב של הורות וקריירה בצבא - שהוא מורכב. הקמת המרכז גם מתיישבת עם האג'נדה של הרמטכ"ל, שדוגל בכך שהאדם יקר, שהמשפחה יקרה ושחשוב מאוד שהמפקדים ייתנו את הלגיטימציה לכך".


חוקר רב-תחומי
"חטיבת המחקר שתחת אגף המודיעין היא בעצם הקמ"ן של המטה הכללי, 'המעריך הלאומי'. אנחנו אחראים לגבש את תמונת האיומים על מדינת ישראל, ומתוך תמונת האיומים הזאת גם להכווין את העבודה של האגפים השונים במטכ"ל ושל הצבא בכלל, של הגופים האופרטיביים השונים במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין", מספר חוקר רב־תחומי - רס"ן נ', חוקר בחטיבת המחקר באמ"ן. "החוקרים - אנשי קבע וחיילים בחובה בחטיבה - אחראים לחקור היבטים שונים של מדינות או ארגונים שפועלים באזור ומאיימים או עלולים לאיים על מדינת ישראל, ודרך זה בעצם להסביר מהן הבעיות ומה צריך לעשות. הם גם מלווים בפועל אופרציות שונות ועוזרים לצבא להיערך לחירום. עד היום העבודה הזאת נעשתה בנפרד מגופי האיסוף. גופי האיסוף בקהילת המודיעין היו אוספים ומעבדים את המידע הגולמי ומוציאים אותו כדיווחים, ואז אנשי המחקר היו עושים אינטגרציה למידע הזה, מצליבים דיווחים שונים ועוד".

רס''ן נ', חוקר רב תחומי באמ''ן (צילום: דובר צה''ל)רס''ן נ', חוקר רב תחומי באמ''ן (צילום: דובר צה''ל)


ומה השתנה?

"עד לאחרונה החוקרים ישבו בנפרד, והתקשורת עם גופי האיסוף הסתמכה על ביקורים, על אנשים שהכירו בקורסים כאלה ואחרים, אבל ביום־יום לא היינו יושבים יחד, והתקשורת בין אנשי המחקר לאנשי האיסוף הייתה נעשית באמצעים מוצפנים. באזרחות תשווי את זה לשיחה בסקייפ לעומת שיחה פנים אל פנים. זה הרי לא אותו הדבר כמו לשבת עם מישהו, וזה יצר מגבלות בשיח. הסיטואציה לא הייתה קטסטרופלית, עבדנו והיו הצלחות, אבל בסוף התהליך הרגשנו שאנחנו יכולים להיות יותר יעילים ואפקטיביים ולייצר יותר סינרגיה בתהליך הזה".

איך עשיתם זאת?

"לפני שנה נוצר תפקיד חדש: חוקר רב־תחומי. עד היום היינו כאמור יושבים בנפרד, ואילו החוקר הרב־תחומי הוא מישהו שיוצא מתוך הבסיס הרגיל של גוף המחקר ועובר לשבת עם אנשי האיסוף בבסיס משולב ואז הוא נהיה 'בן אדם דו־לשוני'. כיום יש עשרות אנשים בתפקיד הזה, והמספר גדל כל הזמן".

מהם הקריטריונים לשרת בתפקיד כזה?

"קודם כל, איש מחקר באשר הוא נדרש להיות אדם עם כישורי למידה גבוהים מאוד, סקרן, ששואל שאלות, שחושב רחב וגם בצורה ביקורתית. כזה שחושב בצורה עצמאית ומסוגל לקחת נושא חדש, להעמיק בו ולנתח אותו לעומק. בוחרים את האנשים האלה בתהליך מיון קפדני מאוד. ואילו החוקר הרב־תחומי, מלבד לכישורים הרגילים שמחפשים באנשי מחקר, צריך להיות בעל יכולת עבודה בצוות, אדם שגם פתוח ללמידה ולקבלת ביקורת. אנשים מגיעים לתפקיד הזה ממסלולי הכשרה שונים. הסיפוק בתפקיד הוא גדול מאוד. אתה מצליח לייצר מעגלים הרבה יותר קצרים, מה שמביא להצלחות מבצעיות ולהתייעלות. תהליכים שפעם היו לוקחים חודש, אפשר לסגור פתאום בימים או בשבועיים. זו תחושה טובה מאוד לעבוד בצוות כזה, שלכל אחד בו יש את יחידת האם שלו ואת המקצוע שלו, אבל עובדים יחד בצורה סינרגטית על משימה משותפת. ויש כמובן גם סיפוק של הצלחות".

מש"ק תקיפה
"תפקיד מש"ק תקיפה נולד לפני כשנה, כדי לסגל יכולות קטלניות ומהירות ולהשתמש באמצעי הירי הארטילרי וכלי חיל האוויר בצורה הטובה ביותר ותוך תיאום רציף אל מול הכלים הרלוונטיים", מספר סמל דייגו גלגובסקי, מש"ק תקיפה בגדוד צבר בחטיבת גבעתי. "בתור מש"ק תקיפה, אני עושה את ההכנות המקדימות ומתכנן את המטרות באמצעות מערכות שליטה ובקרה מתקדמות ומפות דיגיטליות. מונחת על כתפיי ועל כתפיהם של כל המשרתים בתפקיד אחריות רבה ויש מאיתנו דרישות מקצועיות גבוהות - מהפעלת האמצעים ועד היכולת לנתח את השטח ולתכנן את הפעלת האש. כולנו בוגרי קורס מ"כים, ונוסף לכך היינו צריכים לעבור הכשרה של כשבעה שבועות בבית הספר החילי בשבטה".

סמל דייגו גלגובסקי, מש''ק תקיפה בגבעתי (צילום: דובר צה''ל)סמל דייגו גלגובסקי, מש''ק תקיפה בגבעתי (צילום: דובר צה''ל)


בצמוד למי אתה פועל?
"כיום לכל מ"פ יש מש"ק תקיפה בשטח, שמקנה לפלוגה מגוון רב יותר של יכולות מאשר בעבר. פעם מ"פ היה נכנס לשטח הלחימה רק עם כוחות חי"ר, ובזכות התפקיד, בעת כניסה ללוחמה, יש לאותו מ"פ מעטפת רחבה יותר שהופכת את הכוח לקטלני יותר. התפקיד שלנו הוא דינמי מאוד, כל תקופה היא שונה וכל יום נראה אחרת לגמרי. בתקופות שבהן הפלוגה תופסת קו יש הרבה משימות מבצעיות, שבהן אני אחראי על הפעלת האש. אני נמצא בחמ״ל, מתכנן מטרות, בשיח עם התותחנים שנמצאים בגזרה ואני בונה מטרות שהגדוד/פלוגה יתקוף במידת הצורך. אני גם קשר מ"פ, אז אני תמיד נמצא איתו בסיורים ובאירועים מבצעיים".

גלגובסקי מציין שמפני שהתפקיד חדש, "אנחנו לומדים ובונים אותו תוך כדי תנועה. אני רואה בתפקיד משמעות אדירה. זה תפקיד די פיזי, שדורש כושר גופני רב וצריך להיות בו חדים תמיד, להסתכל תמיד 360 מעלות ולהיות מודעים לכל פעולה שנעשית. בתור עולה חדש וחייל בודד, היה לי חשוב להתגייס לתפקיד שייתן לי תחושת משמעות ואת האפשרות לתרום כמה שיותר למדינה".

מעבדת החדשנות
יזמויות והאקתונים הם מושגים שקיימים לא רק במישור האזרחי. בשנת 2019 הוקמה מעבדת החדשנות תחת החטיבה הטכנולוגית ליבשה, המשמשת כמעין חממה לחיילים בעלי יכולות יזמות גבוהות. במסגרת התפקיד, החיילים המשרתים במעבדה בוחנים רעיונות לפיתוח אמצעים חדשניים שיעזרו ללוחמים בקצה להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האתגרים הרבים הצפויים להם בשדה הקרב ומסייעים להביא אותם לידי פיתוח. "מעבדת החדשנות היא בעצם חממה מאפשרת לכל היזמים בזרוע היבשה - חיילים, קצינים, נגדים - שיש להם רעיון כלשהו שיכול לקדם את צה"ל בהיבט הטכנו־מבצעי", מספר סמל אלפרדו לימין, חייל במעבדת החדשנות. "התפקיד שלי הוא להוביל את התרבות הזאת של עשיה טכנולוגית, יזמות וחדשנות. אנחנו במעבדה לא מפתחים בפועל, אלא בוחנים את הרעיונות, את הצרכים שלהם, והפיתוח עצמו נעשה במוקדים ייעודיים לכך".

סמ''ל אלפרדו לימין ממעבדת החדשנות בחיל הטכנולוגיה (צילום: דובר צה''ל)סמ''ל אלפרדו לימין ממעבדת החדשנות בחיל הטכנולוגיה (צילום: דובר צה''ל)


איך זה נעשה בפועל?
"מי שיש לו רעיון, פונה אלינו בכל מיני דרכים. השקנו לאחרונה אתר שאפשר להעלות בו רעיונות, יש לנו תיבת מייל של מעבדת החדשות, בכל כמה זמן אנחנו מארגנים אירועי חדשנות כמו האקתונים, סדנאות, תחרות הקמת סטארט־אפים. אנחנו בוחנים כל רעיון לפי הצורך שלו, אם הוא רלוונטי בכלל. אם כן, אז מנסים לקדם אותו מכל הבחינות ועוזרים ליזם להתחבר לצוות פיתוח. בכל האקתון יש לפחות עשרה פרויקטים שמתחילים לצאת לפועל, כאשר המטרה היא להביא את הרעיון לשטח כמה שיותר מהר. אפילו בתוך כמה חודשים מביאים אבטיפוס לשטח, לראות אם הרעיון עובד או לא. למשל בהאקתון האחרון היה רעיון לאפליקציית כושר קרבי שעושה דיגיטציה לכל המדידות, ציונים שנעשים במסגרת אימוני כושר קרבי. אפליקציה שחוסכת ניירת ורישומים, והופכת הכל לחכם יותר ולמתקדם יותר. עכשיו היא כבר בשטח, ועובדים על שדרוגים שלה".

לימין משרת במעבדת החדשנות שנה ושמונה חודשים. "אני עדיין לומד תוך כדי עשייה", הוא מספר. "הסיפוק שלי הוא נטו בעשייה, במגוון הדברים שאני עושה בכל יום. אין יום שבו אני עושה מה שעשיתי אתמול".