"גם אם היו נשארים שני אנשים בחמאס וכל רצועת עזה הייתה חרבה, הם היו מכריזים ניצחון. הם מכריזים ניצחון אבל בוא נראה עם מה הם נכנסו לעימות ועם מה יצאו. חמאס נכנס כשהוא ירה טילים אל עבר ירושלים, הכניס את ירושלים לסכסוך. עוד הישג שלדעתי מצער וכואב, שקבוצות בערביי ישראל קפצו על העגלה ויצאו בפרעות אלימות שהפתיעו את כולנו, וזו הייתה התייצבות לצד חמאס. בגדה המערבית אבו מאזן ביטל את הבחירות, כי פחד מניצחון חמאס, וחמאס ניצח ברחובות, הוציא מאות ואלפי תומכי חמאס לרחובות".
על הטענות כי ממשלת ישראל שגתה בכך שהסכימה להפסיק את המבצע, אומר יחזקאלי כי העניין מורכב יותר. "תלוי בהגדרות המבצע. ישראל נגררה לעימות הזה, אני לא יודע אם ישראל הייתי צריכה לגמור את העבודה. גם אם הייתה מחסלת את סנוואר או מוחמד דף, מה היה? ברצועת עזה יש ישות חמאסית ג'יהאדית שמכריזה שאני ואתה לא יכולים לחיות פה במדינת ישראל וצריך לזרוק אותנו לים וכל עוד לא תתחלף ההנהגה הזאת לא תוכל ליהנות משקט".
עוד הוסיף הפרשן לענייני ערבים כי החמאס לא הולך לשום מקום, בראייה ארוכת טווח התרחיש הסביר ביותר הוא מיטוט שלטונו על ידי ישראל. "בשלב כזה או אחר, יום יבוא וישראל תצטרך להפיל את שלטון חמאס כדי להשיג שקט והרתעה תמידיים בעזה אלא אם כן אנחנו נגיע להסדרה ארוכת טווח, שסנוואר ודף יגידו אולי שלום וכלכלת עמי קודמים ויהיה שם אי מלאכותי ונמל ורצועת עזה תנשום. אבל בכול פעם שהציעו להם להעביר צא רצועת עזה לישות כלכלית, לשלווה, הם סירבו. כל ברזל שנכנס הפך לטילים במקום לבנייה".