צה"ל הודיע היום (רביעי) על מהפכה בשיטת המיון לצה"ל. על פי התכנית החדשה, שיטת מדרוג הקב"א (קבוצת איכות) תצא משימוש, ייערכו שינויים במבחן הדפ"ר, יוסיפו פרמטרים נוספים לבחינות ההתאמה של המתגייסים וייעשה שימוש בביג דאטה לייעול תהליכי המיון.
בנוסף, תינתן זכות ערעור על תוצאות המיונים, יום המא"ה (מיון, איתור והתאמה) שעד כה היה נערך לבנות בלבד, יפתח גם לבנים ולמקצועות הלחימה וכן תבוטל השפעת השפה העברית על מתאם הקצונה של המתגייסים.
בצה"ל משוכנעים כי שיטת המיון החדשה אותה מכנים "תר"ש המיון" תהיה שיטה יעילה יותר לאיתור ושיבוץ נכון של צעירים לפני גיוסם לצבא. המיון החדש, כך סבורים בצה"ל, יהיה הוגן ושוויני יותר, יספק מענה לצעירים ששיטת המיון הקודמת עשתה להם עוול ולא זיהתה כישורים והתאמות שלהם למגוון תפקידים, לצג יכולת התאמה לקצונה, יכולת שלא באה לידי ביטוי בשיטת הקב"א ובמבחן הדפ"ר.
עד לפני כ-11 שנה, הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד, כך שהמתגייס הטרי לצה"ל לא יכול היה לדעת את נתוניו לפני ובמהלך השירות. מבחני הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני), שגם בהם נעשה שינוי, היו חלק משמעותי מקביעת הציון הכללי של הקב"א שנעה על הטווח שבין 41 לנמוך ו-56 לגבוה. דירוג קבוצת האיכות הסופי נקבע על ידי חישוב המורכב מ-50% תוצאות מבחן הדפ"ר, ו-50% נוספים שנקבעו על פי מספר שנות לימודיו של המתגייס ותוצאות הראיון האישי שערך.
שיטה הקב"א ספגה במשך שנים ארוכות ביקורת קשה: נאמר עליה שהיא טכנית מדי, גורמת להעמקת פערים חברתיים, מפלה ולא בוחנת כישורים מעשיים. החשאיות שאפפה את השיטה, אף גרמה להתפתחות קונספירציות וסיפורי מעשה כי הוא מושפעת מהעיסוק של ההורים, מהמצב הכלכלי, ממקום מגורים וסוגיות נוספות, שהגבירו את הטענות נגד השיטה בצה"ל, שהצטיירה ככלי שמעמיק פערים חברתיים.
כחלק מהשיטה החדשה, המתגייס יקבל ציון התאמה למקצועות בצה"ל, כאשר בצבא יצרו פרופיל התאמה למקצועות השונים, באמצעות מחקר הנתונים של הנבחנים בהתאם לכלל המבחנים שביצע, המיונים שעבר, הישגיו בתיכון והכשרות נוספות שעשה למקצועות הצבאיים השונים, על מנת לכוון את המתגייס למקום המתאים לו ביותר בהתאם כמובן גם לצרכים של המערכת. בצה"ל טוענים כי השיבוץ לתפקיד יעשה בניסיון להגיע לשילוב בין ההתאמה המיטבית של המלש"ב למקצוע מסוים על פי הציונים, המוטיבציה שלו לבצע תפקיד מסוים וסדרי העדיפויות של צה"ל.
גם לתפקידי הלחימה, שעומדים במרכז מבחינת צה"ל, באמצעות תוכנות מתקדמות תיבחן התאמתו של המלש"ב ליעדי הלחימה השונים. לכל תפקיד לחימה פותח אלגוריתם שונה, וכך למעשה למלש"ב יכול להיות ציון התאמה שונה למידת התאמתו לשריון או לחיל רגלים.
בצה"ל סבורים כי התאמה נכונה ומדויקת בשלב המיון אף תקטין את שיעורי הנשירה בשל חוסר התאמה למקצוע הצבאי, שנחשף רק לאחר השירות. גם למקצועות תומכי הלחימה בצה"ל ייערכו מיונים בשימוש בטכניקה דומה.
בנוסף למבחן הדפ"ר, לראשונה בצה"ל יקיימו, כאמור, גם לבנים את מיוני יום המא"ה, שהוא למעשה יום שלם שבו נבחנים כישורים ויכולות המלש"ב, שלעיתים לא באו לידי ביטוי במבחני הדפ"ר. היום הזה מטרתו לבחון כישורים אישורים ומיומנויות בעבודת צוות, הפגנת מנהיגות, יכולות טכניות, מוטוריקה ותחומים שונים אשר בוחנים את מידת ההתאמה של המועמד ב-15 מדדים ותתי מדדים שונים.
לאחר סיום הצו הראשון, ביצוע מבחן הדפ"ר ויום המא"ה, המועמד לגיוס יכול לראות באתר של צה"ל את הפרופיל האישי שלו, גיליון הציונים המלא שלו, שיורכב מציון מבחן הדפ"ר על פי הפרקים השונים שנבחנים בו (אנלוגיות, הוראה מילולית, חשיבה כמותית וכו'), ציון הריאיון האישי, ציון התאמה לקצונה, לצד ציונים נתונים שהוצגו בעבר.
בפעם הראשונה תיפתח בפני הצעירים הזכות לערער, במידה ויש פער משמועתי בין ההישגים של הצעיר במבחני הבגרות לציונים שהשיג במיונים לצה"ל, ערעור של מלש"ב יכול להיעשות גם באמצעות המלצה של מנהל המוסד החינוכי שבו למד הצעיר שמתגייס.
בתוך כך, בצה"ל זיהו כי פעמים רבות סימון של בעיית שפה וציון נמוך במבחן השפה מתייג את המלש"ב, כבר בשלב הראשון, כמי שאינו מתאים לקורס קצינים בעתיד, כאשר מידת המתאם שלו לקצונה נקבעת כנמוכה. בציון המתאם לקצונה יש חלוקה לשלוש קבוצות: מתאם אפס שאינו מתאים לקצונה, מתאם אחד במידה בינונית ומתאם ברמה שתיים אשר הוא הרמה גבוהה.
ציון נמוך בשפה העברית הוביל בעבר לקביעה חד משמעית של מתאם אפס למועמד לגיוס גם אם הפגין ציונים גבוהים בשם הפרמטרים. בשיטה החדשה סימון העברית לא ישפיע על מידת ההתאמה של המלש"ב לצאת לקורס קציני בעתיד, ההחלטה להוציא, או שלא להוציא, את החייל לקורס קצינים תהיה בידי מפקדיו של החייל, ללא קשר לציוניו בשפה העברית.