חלפו המון שנים עד שנחום זקן, מג"ד 433 במלחמת יום הכיפורים ומי שקיבל את עיטור העוז על לחימתו במלחמה ההיא, בחר להעלות את קורותיו על הדף. “אנחנו, אנשי הצבא, לא מאלה שכותבים יותר מדי", אומר זקן. “בכל חודש לפני יום הכיפורים המשפחות השכולות דורשות לדעת לפרטי פרטים את אשר התרחש בקרב של יקירם בשעות האחרונות שלו.
ילדים של הנופלים או אפילו נכדים צמאים לדעת את המידע הזה, וזה לגיטימי שישאלו, והשאלות חוזרות על עצמן בכל שנה מחדש. הם שואלים שאלות כאילו לא חלפו 48 שנים, כאילו המלחמה קרתה אתמול".
בשנת 1966 השתנו חייו המקצועיים מהקצה אל הקצה. “אף פעם לא תכננתי את מסלול חיי בצבא", הוא אומר. “אבל בין שנת הלימודים השנייה לשלישית, זומנתי לפגוש את האלוף ישראל (טליק) טל, שהיה אז מפקד גייסות השריון. המתינו לראיונות עוד 15 חבר’ה, וכשנפגשנו הוא אמר לי שהוא רוצה שאחתום שנה קבע. אמרתי לו שאני נשוי טרי עם תינוק בבית ולימודים, אני לא יכול לסגור את החיים שלי, אבל הוא התעקש ואפילו אמר שאם אשתי לא תסכים, הוא ידבר איתה. הוא שכנע אותי והצטרפתי".
לאחר שחרורו פנה לעסקי נדל"ן, לייעוץ כלכלי ולקידום פרויקטים, זאת לצד פעילויות התנדבות בוועדות שונות. “עד היום אני מתפלל, בעיקר לנוכח הפוליטיקה המטורללת שיש לנו, שצה"ל יישאר חזק", הוא אומר. “אני אומר לאומה המקסימה שלנו ולכל האמהות והחברים והקולגות שאין מה לדאוג, רק צריך שצה"ל יישאר מחוץ למעגלים המטורפים האלה של הפוליטיקאים. זו המסקנה העיקרית, ולה אני מתפלל. יש לנו צבא מעולה, רק שיישאר נקי משיקולים פוליטיים".
התרעות פיקוד העורף