לגבי המצב בעזה, אמר הרמטכ"ל בשיחה עם הכתבים הצבאיים: "עם סיום מבצע שומר החומות צה"ל נערך, במאמץ מרוכז, לאפשרות של מבצע נוסף בעזה". הוא הוסיף: "אנחנו לא מקבלים הפרת ריבונות, לא משנה מי עומד מאחוריה, וחמאס היא האחראית לכל מה שיקרה ברצועה".
ההערכה הסבירה במערכת הביטחון היא כי לאור הקשיים במשא ומתן לחזרה להסכם, צפויה תקופה של דשדוש, שבה תדרש ישראל לגבש אסטרטגיה ותוכנית פעולה, כיצד לפעול במידה ואיראן תמשיך להתקדם לעבר הפצצה, כאשר שלב הדשדוש ללא הסכם עשוי להימשך גם כמה שנים.
בצה"ל, כמו בדרג המדיני, רואים בהסכם הגרעין הקודם הסכם רע, בעיקר בגלל שעם סיום התוקף הקודם שלו ב-2031, איראן הייתה יכולה להעשיר אורניום לכל רמה שחפצה בה. קודם לכן, תוכל אף להחזיק כמעט בכל סוגי הצנטריפוגות המתקדמות.
בנושאים אחרים הקשורים לפיתוח הנדרש על מנת לייצר נשק גרעיני, סבורים בישראל כי האיראנים גם בשנים האחרונות לא עשו עדיין כברת דרך משמעותית לפריצה לעבר הנשק הגרעיני. העמדה הישראלית מתנגדת לחזרה למסגרת ההסכם הקודם.
בגבול לבנון
בשנתיים וחצי האחרונות תקפה ישראל 31 מטרות תשתית של חיזבאללה, מחסנים, ציוד אמל"ח כאשר כחמישים אחוז מהם בחזית רמת הגולן והשאר בעומק סוריה.
לעומת הפרסומים האחרונים לפיהם לכאורה מצליחים הסורים ליירט חלק גדול מהטילים שנורים על ידי חיל האוויר במהלך הפעילות בסוריה, הנתונים של צה"ל מעידים כי למעשה מדוברים בפרסומים שהם בבחינת זיוף והרוב המוחלט של הטילים של חיל האוויר, גם בחודשים האחרונים, פוגעים במטרות על פי תוכנית.
לאחר אישור התקציב של צה"ל, בצבא מתכוונים להקצות כבר השנה כ-300 מיליון שקלים לבניית מכשול וגדר בגבול עם לבנון. בשנה הבאה ישוקעו מאות מיליונים נוספים.
רצועת עזה
בצה"ל יתמכו, במידה ויחזור השקט לרצועת עזה, להגדיל את מכסת הסוחרים שנכנסים מעזה לישראל על פי מדרגות מתוכננות בהדרגה עד לאלפי סוחרים יחד עם זאת בכל הקשור לשיקום נרחב של רצועת עזה לאחר במבצע האחרון בצמרת הצבא מתנגדים כי יעשו מהלכים רחבים לשיקום הרצועה מבלי שתיפתר סוגיית השבויים והנעדרים.
בצבא עדיין מתנהל ויכוח לגבי כך, שבניגוד לתוכניות, לא בוצע במסגרת תרגיל ההונאה תמרון לשטח, שאולי היה מגביר את דילמות חמאס להתכונן ללחימה ולהיכנס למנהרות, לפני שהחל חיל האוויר לתקוף את המנהרות.