אמו של שמואלי, ניצה, ספדה לו באומרה: "אני הבטחתי, אני הולכת בעקבות הבן שלי, אני הולכת בעקבותיו, אני את החיים שלי לא יכולה להמשיך. אין לנו חיים!".
היא הוסיפה לבקר את "ממשלת ישראל, צה"ל, משטרת ישראל, ימ"ס משמר הגבול שלחו אותך להיות קרטון מול מחבלים. אני רוצה שמישהו יגיד לי מתי מחבל הגיע עם בקלאווה, סוכריות טופי? אחרי יום סגרו את החור", כשהתייחסה ללקויות שהובילו לפציעתו האנושה ובהמשך למותו.
אביו, יוסי, ספד לו גם כן, ואמר: "ילד שלי, גבר שלי, אהוב שלי. בחיים לא אשכח את דמותך הכובשת, אתה חרוט בלבי לעולם. הבטחתי לך ליד מיטתך בנשימתך האחרונה, שאני אהיה חזק, אתה ילד מיוחד שכולם אהבו ואתה אהבת את כולם, תלמיד מצטיין, שחקן כדורגל, אהבת לשיר ואני שמעתי את כל השירים בבית החולים. לב של אבא שלך, אני אוהב אותך, תודה לעם ישראל על התפילות, הילד שלי בגן עדן".
"ביקשת לשרת שירות משמעותי והגשמת את שאיפתך להשתלב ביחידת המסתערבים של משמר הגבול שישמת כצלף, השתתפת בעשרות פעילויות לסיכול טרור ולחימה בפשיעה החמורה, היית לוחם אמיץ בעל יכולות פיקוד והובלה. משפחה יקרה האב יוסף, האם ניצה, האחיות הילה ואגם והאח אודי - הפכתם גם אתם לחלק בלתי נפרד ממשפחת משטרת ישראל אנו מחבקים אתכם ומבטיחים כי לעולם לא תצעדו לבד".
בתוך כך, בני משפחתו של שמואלי דרשו מהרמטכ"ל להקים ועדת חקירה צבאית, שתבחן את הכשלים המערכתיים החמורים שהיו קודם, בזמן ולאחר האירוע.
במכתב נוקב ששיגר אתמול בא כוחם, עו"ד רן כהן רוכברגר, לרמטכ"ל אביב כוכבי, למפקד פד"ם אלוף אליעזר טולדנו וכן למפכ״ל ולמפקד מג"ב, הועלו טענות רבות וחריפות מצד בני משפחתו של חדריה שמואלי.
בין הליקויים החמורים שהוצגו בפנייה: ההיערכות המקדימה החסרה של הכוחות להפרת הסדר האלימה, ההימנעות משימוש באמצעים מתאימים לפיזור המתפרעים, מתן האפשרות למתפרעים להגיע לכדי ״טווח אפס״ מהגדר, הותרת הכוח בנקודת התורפה מאחורי החרך למרות האיום הברור עליהם והעמימות בהנחיות שהועברו ללוחמים שנדרשו ״להכיל״ את האירועים.
"המשפחה לא תשלים עם מסקנות שיפנו שוב את האחריות ל'שי"ן-גימ"ל' בלבד. דרישת המשפחה היא שתיערך בדיקה נוקבת, אובייקטיבית ובלתי תלויה, יוסקו כל המסקנות המתחייבות - גם ביחס לדרג הפיקוד הבכיר - ויינקטו צעדים פיקודיים וסגליים משמעותיים וחריפים", נכתב בפנייה של עו״ד כהן רוכברגר.
התרעות פיקוד העורף