אלוף פיקוד איראן: "לאיראנים יש טילים מדויקים מכוונים לישראל מסוריה"| ראיון מיוחד

"כמעט כל דבר שקורה במזרח התיכון קשור לאיראן", אומר לי האלוף טל קלמן בעודו מציג שקף מפה שבה מסומנות מדינות הציר השיעי באדום, לעומת מדינות צבועות בכחול, רבות מהן בנות ברית חדשות של ישראל. "לא כולם מבינים שאיראן מבחינת ישראל היא לא רק איראן, אלא גם סוריה, עיראק, תימן, לבנון, וזה גם עזה. צריך להסתכל על התמונה הרחבה, על המניעים, מרכזי הכבוד וההקשרים".

כחלק מהחשיבות העצומה שמייחסת ישראל לאיום האיראני ולגרורותיה של איראן במזרח התיכון, ביוני 2020 נחנך בצה"ל אגף חדש - אסטרטגיה ומעגל שלישי שבראשו עומד קלמן. איומי המעגל הראשון כוללים את המדינות והישויות שלהן גבול ישיר עם ישראל, כמו סוריה, לבנון ועזה. המעגל השני כולל מדינות כמו עיראק ותימן, והמעגל השלישי כולל בעיקר את איראן, לכן מכונה קלמן באופן לא רשמי "אלוף פיקוד איראן".

לאיראן יש שאיפה בלתי מוסתרת להיות מעצמה אזורית וגם יש לה פוטנציאל להיות כזו, מבחינת עתודות האנרגיה האדירות שלה, האוכלוסייה המשכילה, הצבא החזק והתעשייה הצבאית המתקדמת. "ויש רק עוד בעיה אחת", מוסיף קלמן, "יש לה שאיפה ארוכת טווח להשמיד את מדינת ישראל. מדובר במדינה עם אידיאולוגיה קיצונית שבקצה שלה היא רואה את עצמה כמעצמה, בלי קיומה של מדינת ישראל".

לקלמן חשוב להסביר למה העימות מול איראן אינו רק בנושא הגרעין ומדוע כחלק מתפקידו עליו להכין את התוכניות לעימות מולה לא רק על אדמתה, אלא גם בזירות נוספות, שחלקן לא היו בעבר על מפות האיומים.

"אתה רואה שבצורה איטית והדרגתית הם הולכים וחותרים לעבר מימוש החזון שלהם. אם לפני עשר שנים היינו יושבים והייתי שם את השקף של איראן, היית רואה רק את איראן לבדה ואולי גם את חיזבאללה בלבנון. אבל ההתפתחויות בסוריה, עיראק, תימן ובוודאי ברצועת עזה, אלה הן התפתחויות שבחלקן קרו רק בשנים האחרונות. מדובר במדינות ובטריטוריות עם משילות נמוכה עד כזו שלא קיימת בכלל, ואיראן בונה שם כוחות פרוקסי עם יכולות צבאיות, מחמשת אותם במיטב הציוד של התעשייה הצבאית המאוד מתקדמת שלה, ובכך מבקשת לייצר טבעת שהולכת ומתקרבת לישראל".

"הציר השיעי הולך ומתרחב ואיראן מקיימת איתנו תחרות אסטרטגית ארוכת טווח. המדהים הוא שלמרות המחירים הכבדים לאזרחי איראן, הסנקציות הכבדות של האמריקאים, הקורונה והשפל הכלכלי־פנימי, שהוא אולי הקשה ביותר באיראן מאז המלחמה מול עיראק בשנות ה־80, היא ממשיכה לחתור למימוש האסטרטגיה שלה".

הסכמי אברהם

את מרבית הקריירה הצבאית שלו עשה קלמן כטייס וכמפקד בחיל האוויר. לצד האיומים שהוא משרטט, מבקש קלמן להצביע על ההשלכות האסטרטגיות האדירות של הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות.

הוא מחזיר אותי לשקף המפות, אבל הפעם מתמקד במדינות שנצבעו בכחול כידידות החדשות של מדינת ישראל. שיתופי הפעולה והקשרים בין המדינות הם חלק מהביזנס שלו, וניתן להניח שביקורים בחלק מאותן מדינות תופסים נפח נאה ביומן הטיסות העמוס שלו ושל אנשיו.

"בשנה האחרונה מתחולל תהליך שהוא לא פחות מדרמטי בהשפעתו על עיצוב המזרח התיכון עשרות שנים קדימה", הוא מדגיש. "נוצר כאן פוטנציאל אמיתי לייצר ציר מתון אל מול הציר השיעי־איראני. המשמעות היא שחמנאי צריך להיות מוטרד מהתהליך הזה, שמפר את החזון שלו ויש בו פוטנציאל לרסן את האספירציות האזוריות שלו".

"לארה"ב, שמכוונת להתמקם במרחבים אחרים בגלובוס, יש אינטרס שתהיה כאן הגנה על השותפות שלה במזרח התיכון, ולכן חלק מהעיסוק הוא הצבת מערכות הגנה אמריקאיות נוספות - שלה וכאלה שנמכרות לשותפות - וגם הבחירה היכן להציב אותן. הרעיון הוא לייצר שיתופי ידע ומידע שמאפשרים להביא תמונה למקום אחד ובהתאם לקבל החלטות, כשבעתיד אולי יוקמו גם מפקדות הגנה אווירית שיודעות לדבר אחת עם השנייה".

הסכם הגרעין לאן

לנוכח הקיפאון במשא ומתן בין איראן והמעצמות, מציין קלמן כי הממשל האמריקאי העריך שהחזרה להסכם הגרעין תהיה מהירה בהרבה. בנושא זה קיימים חילוקי דעות מהותיים בין ישראל לארה"ב. האמריקאים ביקשו קודם כל לחזור למסגרת ההסכם ורק אחר כך לשפר אותו, ואילו בישראל מבקשים שהסכם חדש, אם ייחתם, חייב לתת להיות כזה שלא יחזור על הטעויות של ההסכם הקודם שתוקפו מסתיים ב־2031, כי מרגע החזרה להסכם יהיה מאוד קשה להחזיר את האיראנים לשולחן המשא ומתן.

"כרגע ניתן לסמן שלושה תרחישים אפשריים", מסביר קלמן. "הראשון, הפחות סביר, הוא שתוך כמה חודשים תהיה חזרה למסגרת ההסכם. את התרחיש השני, שנראה כרגע כסביר ביותר, אנחנו מכנים 'דשדוש וזחילה'. דשדוש במשא ומתן וזחילה בתוכנית הגרעין, לא דהירה. התרחיש השלישי הוא שאיראן מחליטה לפרוץ לגרעין.

"עם כניסת ראיסי לתפקידו כנשיא החדש איראן מצויה כעת בתהליך של גיבוש המדיניות שלה בנושא הגרעין. אני מעריך שהם לא ממהרים לחזור להסכם הגרעין, וההערכה שלי היא שבראייה ארוכת טווח הם חותרים ומתכוונים לחזור למציאות הסכמית, כי הם לא רוצים להישאר תחת מעטפת הסנקציות המאוד כבדה שהם נמצאים בה. אבל הם רוצים תנאים טובים יותר ולכן זה ייקח הרבה זמן".

---

"יש לנו יעד משותף עם האמריקאים, והביקור של ראש הממשלה בארה"ב היה מוצלח מאוד. יש תיאום בנוגע ליעדים ויש גם תחילת תיאום על המהלכים שצריך לעשות בחודשים הקרובים, מתוך הנחה של המשך תקופה ללא הסכם והמשך הזחילה של איראן לעבר הפצצה".

יכולות התקיפה באיראן

קלמן אמר בעבר כי כבר היום יש לישראל יכולת לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. עם זאת, חלק מתפקידו מתבטא גם בהכנת אופציות למערכה צבאית מול איראן, ללא קשר לגרעין.

"לנוכח כל מה שתיארתי עד כה, ברור שמדינת ישראל צריכה שתהיה לה יכולת צבאית מול איראן", הוא מבהיר. "אני לא צריך לבנות יכולת צבאית רק על כפות החתול והזרועות שנמצאות על גבול ישראל, אלא גם על הראש והלב של כל הדבר הזה שהוא המניע המרכזי של כל מה שקורה כאן. לכן ישראל צריכה להיערך למערכה מול איראן. זה משפט שקל להגיד אותו, אבל יש לו משמעויות מאוד כבדות.

"אני מאוד שמח שבחודשים האחרונים הדבר הזה הוצג לדרג המדיני והתקבלה כאן החלטה מאוד משמעותית, שהיא הנחיית הדרג המדיני לצה"ל לממש את מה שאמרתי לך, לצד המשימות הנוספות שלנו לבצע עליית מדרגה ביכולות מול איראן".

טילים מדויקים

קלמן מדגיש שהטילים ואמצעי הלחימה המדויקים שמאיימים על ישראל הם לא רק מונופול של חיזבאללה בלבנון. "האירוע של הצטברות האיום הכולל של הטילים המדויקים בכל זירת המלחמה מהווה איום אסטרטגי חמור", הוא אומר. "ליכולת פגיעה מדויקת ומסיבית על מדינה לא גדולה כמו ישראל עשויות להיות השלכות אסטרטגיות חמורות.

"חיזבאללה בלבנון זה אירוע אחד, אבל אני מדבר איתך על יכולת מאיראן. מספרים גבוהים מאוד של יכולות שהולכות והופכות למדויקות בטווחים של יותר מ־1,000 ק"מ, נוסף לאיומים ממדינות במעגל שני כמו תימן ועיראק, ששם יכולות המיליציות בתחום הזה משתפרות והולכות".

"צה"ל ערוך למלחמה כזאת ואנחנו בונים את התוכניות. מלחמה כזאת לא תהיה דומה כמעט בשום דבר למה שהיה ב־2006. נכון, גם ישראל תספוג רקטות, אבל חיזבאללה יקבל מכה אנושה עד כדי הכרעתו, ומדינת לבנון תשלם מחיר שישפיע עליה עשרות שנים קדימה. זו החלטה בסדר גודל לאומי".

צבא העם

את השיחה מבקש האלוף קלמן לסיים במה שבאמת מטלטל לאחרונה את הצבא - תחושת המשבר ביחסים שבין צה"ל והקצונה הבכירה לבין החברה בישראל.

"השיח הציבורי המשתלח באנשי הקבע ובצה"ל עד כדי פגיעה במוסד הרמטכ"לות מהווה בעיניי פגיעה אנושה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, לא פחות מזה. צה"ל הוא צבא העם, הוא של העם, וככזה הוא גם נתון לשקיפות, פתיחות ושיח ביקורתי.

"אני בעד שיח כזה ואפשר שיהיו הבדלי גישות ודעות, כולל ביקורת נוקבת. אבל בסוף אני כמפקד של אנשים לוחמים בשדה הקרב ושל משרתים בקריה שעושים לילות כימים בשומר החומות או בקורונה ומשרתים את עם ישראל, יש גם נקודת איזון שצריך לשים לב שאנחנו לא מפרים אותה, ואני בתחושה שאנחנו מתקרבים מאוד לקו האדום הזה.

"כשאנשים קמים בבוקר ומרגישים שאין להם גאווה או שחיקה בגאווה במדים שלהם, זה אירוע שישפיע על ביטחון מדינת ישראל להרבה מאוד שנים. אם היית שואל אותי בתחילת השיחה כשאני קם בבוקר כטל קלמן מה הדבר האחד שמטריד אותי, זה העניין הזה, לפני איראן ולפני כל מה שדיברנו עליו".