מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, אין בדיווח שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" בבחינת מידע חדש, לא ידוע ומפתיע. מהניתוח הטכני של דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית עולה שמדובר בכמות האורניום המועשר ל־60%, כאשר כבר היום יש בידי איראן על מנת לייצא אורניום מועשר לרמה של 90%, הנדרש להרכבת ראש קרב גרעיני אחד. תיאורטית וטכנית, מדובר בתקופה של חודש אחד.

ראש הממשלה נפתלי בנט במסר לאיראן, במסגרת ביקורו בפיקוד צפון (צילום: עומר מירון / לע"מ)

עם זאת, נתון זה רחוק מהמסקנה כי בתוך חודש אחד תוכל איראן, אם תרצה, להרכיב ראש קרב גרעיני על טיל בליסטי. על מנת להגיע ליכולת כזו, מלבד כמות האורניום המועשר ל־90% שנדרש לפצצה אחת, נדרשים מרכיבי פיתוח רבים נוספים, שלפחות על פי הערכות המודיעין בישראל ובמערב, איראן לא התקדמה בהם בצורה דרמטית בשנים האחרונות.

לאור הקשיים במשא ומתן להסכם גרעין חדש של ארה"ב והמעצמות הנוספות עם איראן, ההערכה המובילה בישראל היא כי בשלב הזה גדולים יותר הסיכויים כי לא יושגו הסכמות בקרוב. בישראל נערכים לחודשים ארוכים, ואולי אף שנים, שבהם לא תהיה מסגרת של הסכם ואיראן תמשיך להתקדם לעבר השגת יכולת גרעינית צבאית.

במערכת הביטחון מכנים את המשך ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין כ"זחילה לעבר הפצצה" ולא דהירה אליה. על פי הערכות אלה, איראן רחוקה עדיין מלקבל החלטה לפרוץ לעבר הפצצה הגרעינית, אבל מעוניינת בהסכם חדש בתנאים טובים יותר.