אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ושירות בתי הסוהר, החלו הבוקר (ראשון) בפרויקט מיגון כלא גלבוע, בעקבות אירוע בריחת ששת האסירים הביטחוניים בחודש שעבר.

המנהרה ממנה בוצעה הבריחה מכלא גלבוע (צילום: דוברות שב"ס)

שירות בתי הסוהר ומשרד הביטחון סיכמו בימים האחרונים על פרויקט משותף למיגון מיידי של כלא גלבוע בהיקף של כשמונה מיליון שקלים. שכן לאחר אירוע הבריחה הקים שירות בתי-הסוהר צוות מומחים המורכב ממהנדסי אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ומומחים מיחידות מיוחדות של צה"ל, שהחלו באיתור נקודות תורפה במבנה ובתשתיות המתקן. על בסיס הממצאים, הוחלט לצאת למבצע חיזוק ועיבוי תשתיות הכלא המבוסס על המלצות בתחום הבינוי.

הפרויקט יכלול את ביטון התאים ושיפור מיגונם על מנת למנוע בריחה בעתיד. בימים הקרובים יושלם הליך המיפוי ההנדסי בכלא ולאחריהן יחל אגף ההנדסה והבינוי בעבודות המיגון. מדובר בפרויקט בעל חשיבות רבה, המשלב את ניסיון גורמי המקצוע מהארגונים השונים לשם הגברת אבטחת המתקן והבאתו לסטנדרטים הנדרשים בשירות בתי-הסוהר למניעת בריחות או פגיעות מבניות אחרות בעתיד.

המנהרה דרכה בוצעה בריחת האסירים מכלא גלבוע (צילום: דוברות שב''ס)
המנהרה דרכה בוצעה בריחת האסירים מכלא גלבוע (צילום: דוברות שב''ס)

כזכור, האירוע החריג בחומרתו ובהיקפו אירע ב-6 בספטמבר בשעות הבוקר, כאשר מצוד נפתח אחר ששת האסירים שנמלטו מבית הסוהר. שכן הצלחת הוצאת תוכנית הבריחה מן הכלא נתלתה בין היתר בסיפור הכיסוי אותו בנה זכריה זביידי במשך חודשים: על בסיס חקירת שב"כ, זביידי מסר במשך חודשים מידע מודיעיני מוטעה במכוון. בין היתר, הוא דיווח על כוונת אסירים ביטחוניים לדקור סוהר, מה שהוביל את אנשי שב"ס להיערך בהתאם. קרי, להימנע ממגע ישיר עם האסירים ושמירה על מרחק מהם.  

בנוסף, בין המחדלים הראשונים שעלו במהלך חקירת האירוע, היה כי בשל מצוקה בכוח אדם, התקבלה החלטה בדרג הפיקודי של הכלא שלא לאייש את כל עמדות התצפית שמסביב לחומה של הכלא. במקומות שהוחלט שלא לאייש, הוצבו מערכות טכנולוגיות ומצלמות אבטחה היקפיות שהיו מחוברות אל חדר הבקרה.