29 באוקטובר - 5 נובמבר 1956

ב-29 באוקטובר, 1956, יצאו צרפת, בריטניה וישראל למבצע חשאי מול מצרים שנועד לאפשר לבריטניה להחזיר שליטתה במצרים, ומבחינת ישראל לצמצם סיכונים מצד שלטון נאצר. 

חלקה של ישראל במלחמה היה הכנסת כוחות של צה"ל לחצי האי סיני במהלך שנפתח בהצנחת גדוד 890 מחטיבת הצנחנים בגיזרת המיתלה. במהלך שמונת ימי המלחמה צה"ל כבש את רוב חצי האי סיני למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, ופגע באופן משמעותי בבסיסים המצריים בסיני. 172 הרוגים היו לישראל במערכת סיני, ולמצרים כ-3,000. 800 פצועים נרשמו לישראל במלחמה ולמצרים כ-500. מול שבוי אחד לישראל, נישבו כ-6,000 חיילים מצריים.

בלחץ של ארצות הברית וברית המועצות, שלא היו שותפות למהלך החשאי, נאלצה ישראל לפנות את רוב שטחי סיני זמן קצר לאחר סיום הלחימה.

משה דיין בסיני במבצע קדש (צילום: פאול גולדמן)משה דיין בסיני במבצע קדש (צילום: פאול גולדמן)

המודיעין הצבאי והעומד בראשו, יהושפט הרכבי, מילאו תפקיד מרכזי בהכנות למערכה, שברקע לה עמד הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם צרפת, ובכלל זה העברת מידע מודיעיני משמעותי לצרפת. המודיעין הצבאי גם הוביל את מהלך ההונאה שנועד להטעות את מצרים וכלל העולם שישראל נערכת ללחימה בירדן. 

במערכה עצמה בלטו פערים רבים ביכולת המודיעין, דוגמת היקף חוקרי השבויים ובעיות בנושא גיחות הצילום. כבר אז בלט מקומו העולה של מודיעין האותות בשלב האיסוף. בראשית 1957 הוגש לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, דוח אביגור על קהילת המודיעין שכלל גם המלצות לשיפור באגף המודיעין בצה"ל. בדרך למלחמת ששת הימים יושמו חלק מלקחיו.

אחד מהקרבות הבולטים במלחמה היה קרב המיתלה שהחל ב-31 באוקטובר והסתיים ב-1 בנובמבר לפנות בוקר. חטיבת הצנחנים, בפיקודו של אריק שרון ז"ל, ניהלה קרב לכיבוש המעבר. את הקרב יזם אריק שרון – בניגוד לפקודות. במהלך הלחימה, שהתאפיינה בפערים מודיעיניים, והייתה רוויה במעשי גבורה והקרבה, נהרגו 38 לוחמים מחטיבת הצנחנים (ועוד ארבעה שנפטרו בהמשך מפצעיהם). כ-260 חיילים מצרים נהרגו בקרב.

הנחיתה של הצנחנים במיתלה במבצע קדש (צילום: אברהם ורד, ''במחנה'')הנחיתה של הצנחנים במיתלה במבצע קדש (צילום: אברהם ורד, ''במחנה'')

לאחר הקרב קיבלו רבים ציון לשבח מהרמטכ"ל וכן מאלוף הפיקוד על גבורתם, אך על מפקד חטיבת הצנחנים, שרון, נמתחה ביקורת חריפה על עצם ייזום הקרב בניגוד לפקודות מפורשות ועל אופן ניהולו. 

ברקע היה המידור הכבד שהוטל על ההסכם החשאי עם צרפת ובריטניה לגבי חלקה של ישראל במערכת סיני. קומץ בכירים בלבד בישראל ידע שלפעולת ההצנחה במעבר המיתלה של גדוד 890 והתייצבות חטיבת הצנחנים בגזרת המיתלה, לא הייתה תכלית צבאית, אלא מהלך שנועד לגרור תגובה מצרית. 

בהקשר להיעדר הנחיצות המבצעית של הקרב והמחיר היקר בחיי אדם כתב ראש לשכת הרמטכ"ל, מורה'לה בר-און: "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני". לצד זאת, הרמטכ"ל דאז, רא"ל במיל' משה דיין ז"ל, שגם לו הייתה ביקורת על שרון טבע את המשפט הבא: "מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז".

30 באוקטובר 1956 – 65 שנה למותו של רס"ן בנימין כהנא

ב-30 באוקטובר, היום השני של מערכת סיני, נהרגו רס"ן בנימין כהנא, בוגר קורס הטיס הראשון של האצ"ל וסייר האוויר דוד כהן, בקרב אווירי. כהנא יצא במטוס פייפר למרחבי סיני, וכשאיתר שני מטוסי מיג שעלולים לסכן את כוחות צה"ל שעל הקרקע, פתח בקרב הסחה נגדם, מנע מהם לפגוע בחיילי צה"ל שעל הקרקע ולבסוף נורה על-ידי אחד מהם.

כהנא נקבר בבית העלמין באילת, ובהמשך הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל, שב-1973 הומר לעיטור העוז, ובו נכתב בין השאר: "רס"ן בנימין כהנא נפל בקרב כונתילה תוך גילוי עוז רוח, אומץ לב ומעשה גבורה בלתי רגיל".

מבצע קדש. פתח עשור של שקט (צילום: באדיבות ארכיון צה''ל במשרד הביטחון)מבצע קדש. פתח עשור של שקט (צילום: באדיבות ארכיון צה''ל במשרד הביטחון)

4 בנובמבר 1983 – אסון צור השני

כשנה לאחר הפיגוע הראשון, אירע פיגוע נוסף בבניין הממשל בצור שבלבנון. מכונית תופת ובה כ-500 ק"ג חומר נפץ נהוגה על-ידי מחבל מתאבד, התפוצצה בכניסה למתחם. 60 איש נהרגו, ביניהם 16 שוטרי מג"ב, 9 חיילי צה"ל ו-3 אנשי שב"כ. ארגון הגי'האד האיסלאמי נטל אחריות על הפיגוע. בעקבות האסון הוקמה יחידת החילוץ וההצלה בפיקוד העורף, על מנת לתת מענה של יחידה ייעודית לאירועים מסוג זה.

5 בנובמבר 1992 – פרשת צאלים ב'

במהלך תרגיל "יבש" של סיירת מטכ"ל בצאלים, שהיה חלק מהכנות למבצע חיסול של שליט עיראק דאז, סדאם חוסיין, נהרגו חמישה מחיילי היחידה ונפצעו אחרים מפגיעת שני טילים שנורו בשוגג. הרמטכ"ל אהוד ברק ובכירים רבים היו בשטח.

בעקבות האירוע הוקמה ועדת חקירה בראשות האלוף במיל' מנחם עינן, ונערכה גם חקירת מצ"ח. האלופים אורי שגיא ועמירם לוין ננזפו בהתאם להמלצות ווועדת החקירה. מפקד הפעולה והקצין שירה את הטיל נידונו לשלושה חודשי מאסר.

כותרת ''מעריב'' למחרת, אסון צאלים (צילום: ארכיון מעריב)כותרת ''מעריב'' למחרת, אסון צאלים (צילום: ארכיון מעריב)

3 בנובמבר 2009 – מבצע "ארבעת המינים"

הודות למודיעין מדויק, עצרה ספינת חיל הים אח"י אילת את האונייה "פרנקופ"' בדרכה ממצרים ללבנון. הספינה נשאה עשרות מכולות בהן הוחבאו אמצעי לחימה בהיקף של 500 טונות שיועדו לחיזבאללה ושמקורן היה באיראן.

לוחמי הקומנדו הימי, שייטת 13, השתלטו על הספינה, איתרו את הנשק המוסלק, והספינה הובלה לנמל אשדוד שם נחשפו כל המצבורים שכללו בין השאר כ-10,000 פצצות מרגמה, כ-700 רקטות גראד, כ-2,000 קטיושות, כ-20,000 רימוני יד וכחצי מיליון כדורי רובה.