לאחר ארבע שנים בתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, האלוף יצחק (איציק) תורג'מן יסיים בעוד כשבועיים את תפקידו ויפרוש לאחר 34 שנים במדים. את מרבית שירותו עשה תורג'מן במערך הלוחם, שאותו החל כשריונר ובהמשך, בין היתר, פיקד על חטיבה 401, כיהן כראש חטיבת המבצעים של צה"ל, ושימש כמזכיר הצבאי של שרי הביטחון אהוד ברק ומשה (בוגי) יעלון.

החודשים האחרונים של האלוף תורג'מן בתפקידו היו עמוסים מאוד: ממבצע שומר החומות והפקת הלקחים, דרך עיסוק נרחב מאוד בכל הקשור לתנאי החיילים, שעלו לאחרונה לכותרות בשל הדיון הנרחב בנושא ברשתות החברתיות, ועד הנושאים האסטרטגיים הגדולים ביותר הקשורים למוכנות האופרטיבית של הצבא למלחמה הבאה.

מבצע שומר החומות הדליק הרבה מאוד נורות אדומות בצמרת הצבא, שם נערכים להפרות סדר אלימות במגזר הערבי ובערים מעורבות ולאירועים אלימים שעלולים להתרחש בהיקפים גדולים בהרבה מאשר במבצע האחרון.

"מה שמאוד מטריד אותי", אומר תורג'מן, "זה צירי התנועה והכבישים המרכזיים וההשפעה של הפרות סדר אלימות על ביטחון הפנים ותנועת שיירות המובילים של צה"ל. זה נתון שאני חוזה אותו כבעל פוטנציאל משמעותי לעכב את היכולת לרכז את סדרי הכוחות של צה"ל".

ומה אתם עושים לגבי זה מבחינת ההיערכות?

"זה אומר לגבי חלק מצירי התנועה, שבעבר תכננו לנסוע עליהם - שלא נעשה בהם שימוש".

כלומר שיניתם צירי תנועה? למשל לא תובילו יותר שיירות בוואדי עארה בשעת חירום?

"כן, אני חושב שוואדי עארה זה ציר תנועה שלא נכון להתבסס עליו או להתעמת איתו. זה לא שווה את השקעת המשאבים, צריך להשקיע הרבה סדרי כוחות, ויש לנו צירים חלופיים שתכננו למלחמה".

אבל יש כאן דיסוננס. מצד אחד, אתה רוצה להוביל את הציוד, הכלים והתחמושת כמה שיותר מהר, ומנגד - זה יוצר היבט תודעתי בעייתי, שצה"ל חושש מנסיעה בכבישים במדינת ישראל.

"אנחנו לא חוששים, אלא העיסוק וההתמודדות עם ואדי עארה לא שווים את זה. בזמן מלחמה צה"ל יעשה את מה שנכון על מנת להביא כמה שיותר מהר את הכוחות שלו לזירת המלחמה, ויש לנו מספיק חלופות אחרות. כחלק מהלקחים של המבצע, הקמנו חוליות אבטחה שיעסקו באבטחת השיירות. מדובר בחיילים חמושים שהוכנו למשימה הזו ויהיו מצוידים גם באמצעים לפיזור הפגנות".

התפרעויות אלימות בוואדי ערה (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)התפרעויות אלימות בוואדי ערה (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)


כמה אירועים של תקיפת רכבים צבאיים היו במהלך שומר החומות?

"היו מספר אירועים בודדים של זריקות אבנים על משאיות צבאיות, אבל במלחמה זה עלול להיות בהיקפים גדולים יותר, וזה מטריד אותי. במלחמה אנחנו צריכים לעמוד בזמנים, והפרות סדר אלימות על כביש זה לא פקק שניתן לנתב אותו, זה אירוע הרבה יותר מורכב, ולכן אנחנו נערכים לתרחישים שונים".

כחלק מתוכנית המכונה "ציר הצירים", שמקדם הרמטכ"ל אביב כוכבי מאז שהיה מפקד פיקוד הצפון, מספר האלוף תורג'מן: "הכשרנו עד עכשיו 1,600 ק"מ של צירי עפר רחבים, שבשעת חירום ייעשה בהם שימוש בגזרות הלחימה השונות, מבלי שיהיה צורך להעלות את המשאיות על כביש". לדבריו של תורג'מן, "יש לנו היום תוכנית ליצירת מעקפים באמצעות כלים הנדסיים. נניח שנופל טיל ופוגע במחלף בצומת גולני, יש לנו תוכניות מי מפנה את הפסולת ופותח את הציר החלופי".

הנהג שלנו חברמן

סוגיית התובלה במבצע שומר החומות עלתה גם בהקשר בעייתי נוסף, בשל התייצבות נמוכה של נהגים, רובם ערבים, למשימות הובלה שונות. האלוף תורג'מן מבקש לדחות בתוקף את הטענה שעלתה, שלפיה נהגים ערבים לא התייצבו בשל מניעים לאומניים, ומנגד גם דוחה טענות אחרות כי צה"ל היה זה שביקש מנהגים מוסלמים שלא להתייצב. "היו פה לא מעט פרסומים לא מבוססים על כך שלא הגיעו נהגים", הוא מוחה. "אני מתבסס על חוזים שקיימים עם משרד הביטחון. לא הייתה לנו שום בעיה לוגיסטית במהלך המבצע".

לא היו מקרים שבהם נהגים רבים פשוט סירבו להגיע?

"היו מקרים שתחקרנו אותם, אבל זה לא יצר פער. הזמנו אותם כי רציתי לתכנן קדימה ולקצר זמנים".

היו מאות נהגים מוסלמים שלא התייצבו.

"לא, לא. היה חג באותו זמן, עיד אל־פיטר. זימנו בשעה עשר בלילה מבלי שהכרזנו מצב חירום במדינה, ואני לא בטוח שאם היה מקרה של ערב ליל הסדר, למשל, כל הנהגים היהודים היו מיד מתייצבים במצב שלא הוגדר כמצב חירום".

אז מעבר לטענה שלכם כי גם בתחקירים שביצעתם לא נמצא מניע אידיאולוגי לאומני שגרם לאי־התייצבות של נהגים מוסלמים, מה לגבי טענה הפוכה שעלתה, שלפיה צה"ל ביקש שנהגים מוסלמים לא יתייצבו?

"גם זו טענה לא נכונה, אני לא מגדיר לחברות אזרחיות במדינת ישראל מהי הדת של הנהג שמתייצב. יש לי שני תנאים בלבד. אחד, שאין לו עבר ביטחוני, והשני - שעבר את כל ההכשרות המקצועיות הנדרשות. ברגעים אלה ממש, חלק גדול מהנהגים שנוהגים במשימות לצה"ל הם מוסלמים, וחלק לא מבוטל מהם מגיעים מהמגזר הבדואי לאחר ששירתו ועברו אצלנו את הקורסים וההכשרות".

אתה אומר שלא נוצרה לך בעיה לוגיסטית, כי בסופו של דבר מדובר במבצע קטן, אבל אם המבצע היה מתרחב והיה צורך בתמרון, ההערכה שלך היא שאותם אנשים שלא התייצבו בשעה עשר בלילה בגלל נסיבות שונות היו מתייצבים ומגיעים עם המשאיות האזרחיות?

"כעובדה, רבים מאלה שלא הגיעו בלילה התייצבו בבוקר וביום למחרת. ואם היה צריך להגיע, היו מגיעים עוד, כי רבים מהאנשים, גם המוסלמים, הם כאלה שנוהגים בשגרה ונהגו במשימות שונות גם במבצעי צה"ל הקודמים, ללא קשר לדת ולמוצא שלהם".

אלוף איציק תורג'מן (צילום: שלומי יוסף)אלוף איציק תורג'מן (צילום: שלומי יוסף)


אתם בונים מאוד על שוק הנהגים האזרחי לצרכים מבצעיים, אבל במלחמה הבאה, בתרחישים החמורים של פגיעה בעורף, סביר מאוד שנהגים אזרחים יישארו בבית עם משפחותיהם. לא מדובר בחיילים שאתה נותן פקודה והם מתייצבים.

"יש לי חוזים עם חברות אזרחיות לגבי הספקת משאיות בשעת חירום והקמתי יחידת מתנדבים, והיום יש לנו מערך של למעלה מאלף מתנדבים, רובם קצינים שרוצים לתרום. יש להם רישיון נהיגה למשאיות מעל 15 טון, והם יגיעו בכל מצב.

"אפילו קצינים בכירים מתנדבים. אלופים במילואים כמו אודי אדם, שגם בשגרה יש לו קו קבוע מתל השומר עד לשיזפון, האלוף דני ביטון ועכשיו מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל לשעבר האלוף קובי ברק, שעושה עכשיו רישיון נהיגה במסגרת הצבא. כולם שומרים על כשירות לפחות פעם בשנה, והביקוש לשרת ביחידה גבוה מאוד. מדובר באנשים שאם אני קורא להם בשתיים־עשרה בלילה, בשעה שש בבוקר הם כבר בשער הבסיס".

אחזקה אחרת


בשנים האחרונות עלו טענות וביקורות קשות בדבר כשירות המערך הלוגיסטי של צה"ל למלחמה, מהמשאיות הישנות ועד למצב מחסני החירום ומצב כוח האדם והנגדים שמטפלים במערך החירום.

לצד ביקורות שונות מצד מבקר המדינה ומשרד הביטחון, בראש הביקורת הנוקבת עומד האלוף במילואים יצחק בריק, נציב קבילות החיילים לשעבר, שטוען בתוקף כי צה"ל אינו ערוך לאתגרי המלחמה הבאה, וכי מצב המוכנות הלוגיסטית של צה"ל קשה מאוד. האלוף תורג'מן משיב בחריפות על טענות אלה.

"אני מכבד את בריק", הוא מקדים, "גדלתי על ברכי סיפורי מורשת הקרב שלו, הוא גיבור ישראל ומאז זה נגמר. אני פשוט לא מקבל את הביקורת שלו, בריק לא דיבר איתי אף פעם והראייה שלו צרה. אני מצטער, אבל בריק תקוע עדיין בשנת 1973. הוא רואה את שיירות הטנקים ושיירות המשאיות שאני לא רואה אותן. אני ראש אט"ל ולי יש אחריות על התחום הזה. התפיסה השתנתה, והגדלנו את האמצעים שצמודים לתמרון. לצורכי תדלוק, למשל, הבאנו משאיות חדשות. הציוד של הלוחמים בסדיר ובמילואים הוא מצוין".

אבל זה ממש לא רק בריק. היו דוחות של מבקר המדינה, נמצאו פערי כשירות בביקורות נוספות.

"סוגיית המשאיות מטרידה אותי, אבל גם בפורום מטכ"ל אמרתי שאי אפשר הכל ושצריך לנהל סיכונים. ביצענו רכש חדש של 100 מיליון דולר לטובת משאיות לאוגדות החוד, רכשנו 800 מלגזות וציוד לוגיסטי חיוני שלא נרכש 40 שנה, כמו מובילי טנקים, מכליות דלק, גנרטורים גדולים, אמבולנסים ועוד. תמיד יהיו פערים, ועל חלק גדול מהם אנחנו מגשרים באמצעות מה שיש במשק האזרחי, בחוזים מסודרים שאנחנו עושים גם לשעת מלחמה".

הטענות והביקורות הן גם לגבי מצב הימ"חים, מצב התחזוקה בהם, חוסר בכוח אדם, הקושי של הצבא להשאיר נגדים איכותיים ועוד.


"אנחנו פועלים היום בתפיסת אחזקה שונה, שנקראת 'אחזקה אחרת'. בנינו בשנים האחרונות שישה גדודים שנותנים מענה, והם אלה שמבצעים את תוכניות העבודה בימ"חים, באופן מרחבי. בכל רבעון אנחנו בודקים את מצב הכשירות. במצב היום יש ציוד טוב ציוד תקין, לא בכל הדברים הכשירות היא של 100%, אבל לתפיסתי הכשירות למלחמה נמצאת ברמה טובה, וכמי שעוסק בזה אני קובע שרמת הכשירות למלחמה טובה, כולל המצב של חטיבות המילואים.

יצחק בריק (צילום: יוסי אלוני)יצחק בריק (צילום: יוסי אלוני)


"בשנה הקרובה אנחנו משקיעים כמיליארד דולר במערך המילואים, על מנת לקדם את יחידות המילואים באימונים, אבל גם בציוד ואמצעי לחימה. להסיט מיליארד דולר זו לא החלטה פשוטה, אבל זה האתגר שקבע הרמטכ"ל לשנה הקרובה. כמו שעשינו בצבא הסדיר כשקבענו את גדודי הלוחמים כ'אתרוג', השנה זו ההגדרה לגדודי המילואים וזה יבוא לידי ביטוי באימונים, בתקנים, בהשלמת הציוד, אמצעי הלחימה וכמות אמצעי לחימת הלילה שיהיו לכל מחלקה גם במילואים".

חייל בתא המטען

השיח הציבורי הכללי וברשתות החברתיות נסוב לא מעט בחודשים האחרונים סביב סוגיות של תנאי החיילים בשירות הסדיר, נושא ההסעות לבסיסים, האוכל במטבחים, שכר חיילים וסוגיות רבות נוספות. כל מהומת רשת תורנית מגיעה מהר מאוד לפתחו של ראש אט"ל - חיילים שמבקשים תרומות מאזרחים, חייל שנוסע בתא מטען של אוטובוס, או מפגעי תברואה שונים בבסיסים או בחדרי אוכל.

תסכים איתי, אני אומר לתורג'מן, שיש חוסר התאמה בין מה שהצבא מרגיש שהוא משקיע בחיילים לבין השיח הציבורי, שהוא לעתים ציני עד כדי פגיעה בתדמית הצבא.

"אני רואה את עצמי אחראי על הרבה מהמרכיבים של המוטיבציה", הוא מדגיש. "מטעם הצבא יש לי חוזה בלתי כתוב עם החברה הישראלית, אל מול האמא והאבא של החיילים. הבן או הבת שלהם צריכים להיות שבעים, בריאים, לבושים היטב, ושיהיה להם איך להגיע ולצאת מהבסיס בבטחה. אין שבוע שאני לא עוסק בנושאים האלה - מזון, תחבורה ותנאים של החיילים. לעתים בקשר ישיר עם ההורים. ברוב המקרים, כשאני בודק לאחר פרסומים ברשתות החברתיות, החיילים לא פונים למפקדים שלהם. הם מעלים את זה לרשת החברתית, שזו מגמה שמטרידה אותי, אבל אני לא כועס על כך ומבין שזה חלק מהמציאות היום".

לא מזמן, מספר ראש אט"ל, הוא נתקל בפוסט בפייסבוק של לוחמים שכותבים שהם נמצאים בבסיס באזור מודיעין וישמחו לקבל אוכל חם לערב שישי: "זה הוציא אותי מדעתי. בדקתי את הנושא, הגעתי לקצין הלוגיסטיקה ולמפקד היחידה, ולאחר בירור התברר שהכוונה שלהם הייתה שהם מבקשים חלות עבודת יד לשבת. החיילים לא תמיד מבינים שפנייה כזו גם פוגעת בתדמית הצבא כאילו צה"ל לא דואג לחיילים שלו, ולכן אני תמיד מבקש שגם כאשר עושים בירור, הוא לא יבוא ממקום של כעס".

מצד שני, אתה לא מרגיש שיש נושאים שאינם מטופלים עד שהם עולים לתודעה הציבורית, כמו למשל נושא הסעות החיילים לבסיסים?

"חשוב לדבר בנתונים. עד הקורונה הפעלנו 400 אוטובוסים. כבר כשהתחילה הקורונה שילשנו את המספרים. היום אנחנו חוכרים 1,400 אוטובוסים להסעות יום ראשון ועוד 1,400 לימי חמישי. 55 נקודות עצירה שונות ברחבי הארץ. אנחנו מפעילים אפליקציה שמאפשרת לחייל לתכנן את הנסיעה שלו, כאשר המערך הלוחם לא עובר בכלל בתחנות המרכזיות בהגעה או בחזרה.

"לעתים יש עומסים, אבל אני לא נופל מתמונות של חיילים שעומדים בתור לאוטובוס. בסוף, לי יש אחריות לוודא שהחייל מגיע לבסיס בצורה טובה וחוזר באופן מכובד, ואנחנו עושים פעולות רבות עם שרת התחבורה ומשרדה על מנת לייעל תהליכים ולהבין את הצרכים של החיילים. העומס המרכזי שלנו הוא בבאר שבע בגלל כמות הבסיסים הגדולה בדרום, ואנחנו פועלים לשפר את המענה".

אבל אתה מבין איך אירוע ותמונה של חייל שנוסע בתא מטען נתפס תודעתית כביטוי לכשל מערכתי של הצבא?

"החייל לא נסע אפילו לבסיס, הוא נסע הביתה ביום חמישי וירד בהרצליה. אם היינו מוצאים אותו, היה נכון לשפוט אותו. הוא היה יכול להמתין חצי שעה ולנסוע בצורה נורמלית ובטוחה לביתו. לעתים אנחנו צריכים להיות מפקדים חזקים גם מול תמונות לא נעימות שעולות ברשתות החברתיות, שלעתים משחירות לא בצדק אוכלוסיות שלמות בצבא.

"המצב היום הוא שכל תקלה או בעיה תברואתית עולה תוך שנייה לרשת. זה המצב ואנחנו צריכים להתמודד איתו, ולעתים בעקבות פרסומים אנחנו גם משתפרים. פתחתי מוקד פניות לטיפול בבעיות במערך המזון, ואנחנו מקבלים בקושי 15 פניות למוקד מדי יום. כשאני שואל חיילים מדוע הם לא פונים למוקד, הם עונים לי בכנות שיותר פשוט להעלות לרשת".

תורג'מן ער לעובדה שדור החיילים הנוכחי הוא דעתן, מודע לזכויותיו ולעתים רוצה כאן ועכשיו את מה שנראה לו כנכון. עם זאת, הוא בטוח שאין לכך השפעה על חוסן הלוחמים. "בשדה הקרב הם לא יחפשו את העכבר או הג'וק במטבח, הם יחפשו להילחם. זה דור מצוין, הרבה יותר משכיל, שואל שאלות, ויש אירועים שבהם דרך הביקורת שלהם אנחנו לומדים שצריך לתקן. בפיקוד שלי על האגף אני מרגיש שזכיתי לסיים כאן את שירותי בצבא, בתפקיד שסיפק לי הזדמנות להסתכלות רחבה על הנוער הישראלי".