לאחר שבשנתיים האחרונות מערך המילואים נפגע כתוצאה ממגפת הקורונה ואף לא היה במרכז תשומת הלב של צה"ל, בשנה הבאה יושם הדגש המרכזי על אימוני המילואים.

קצין בכיר בזרוע היבשה אמר כי "בשנה הבאה נגדיל את המשאבים הכספיים באימוני המילואים בכ-30 אחוזים". על פי התוכניות צה"ל יקיים ב-2022 כ-20 תרגילים חטיבתיים. בנוסף 11 גדודי מילואים יבצעו בחני רף במתכונת דומה לבוחן פצ"ן שערכו הגדודים הסדירים, וכן יתקיימו שלושה תרגילי אוגדה וכ-100 אימוני גדודי מילואים. מדובר בכמות אימונים גדולה באופן יחסי גם לשנים קודמות.

בצה"ל מתכוונים להשקיע בשנה הקרובה משאבים רבים באימוני המילואים והוחלט על השקעה של למעלה ממיליארד שקלים בתחום. 91 אלף לוחמים במילואים יתאמנו במתקני האימון השונים, כאשר גם יוספו ימי אימונים נוספים לאימוני הגדודים.

מכיוון שליחידות המילואים השונות במערך היבשה של צה"ל יש יעודים שונים בשדה הקרב, חלק ניכר מהיחידות אמונות על משימות ההגנה וחלק אחר משתייכות לאוגדות החוד של הצבא שאמורות לתמרן בשטח אויב. בצה"ל ישימו בשנה הקרובה גם דגש על צורת אימון דיפרנציאלית שתאמן כל יחידה בהתאם למתווה האופרטיבי שלה והציוד הנדרש לה.

החיילים בתרגיל האוגדתי (צילום: דובר צה''ל)
החיילים בתרגיל האוגדתי (צילום: דובר צה''ל)

בצה"ל מודעים לכך כי השנים האחרונות הגבירו את התחושות וההכרה של קצינים במילואים כי הפערים בין הצבא הסדיר לצבא המילואים הלכו וגדלו, ועלו טענות מצד קצינים בכירים במילואים על כך שצבא המילואים אינו מאומן באופן מספק למלחמה. עוד נטען, כי ישנה תחושה כי צה"ל יצר תעדוף גדול מדי לצבא הסדיר על פני המילואים. קצינים בצה"ל סבורים כי מהרגע שכמות האימונים תגדל וחיילי המילואים יפגשו את הצבא באופן ישיר, גם התחושות הללו ישתפרו ובצה"ל מבינים שגם הסוגיה הזו היא אתגר גדול לצבא.

במהלך השבוע האחרון התקיים תרגיל אוגדה 36 במתווה של מלחמה מול חיזבאללה. זאת, במסגרת חודש של תרגילים גדולים שמתקיימים בצבא בדגש על מוכנות וכוננות בזירה הצפונית ולאחר שש שנים שבמהלכן לא התקיים תרגיל אוגדתי. בתרגיל השתתפו אלפי חיילי מילואים.

התרגיל בחן בין השאר את המעבר משגרה לחירום של האוגדה, כאשר האימון עצמו בחן את כשירות האוגדה ללחימה בעומק שטח לבנון במלחמה מול חיזבאללה.

תרגיל אוגדה 36 בצפון (צילום: דובר צה''ל)
תרגיל אוגדה 36 בצפון (צילום: דובר צה''ל)

בצה"ל סבורים כי חוסר היציבות והקריסה השלטונית בלבנון ממחישים את האתגרים הגדולים של חיזבאללה וכי נסראללה עסוק בעיקר באתגרי הפנים ולא בשאיפות למלחמה עם ישראל. משכך בצה"ל לא מזהים בשלב הזה סיכויים גבוהים להסלמה בצפון.

יחד עם זאת חוסר היציבות בלבנון עשוי גם להשליך על סוגיות ביטחוניות ולכן בצה"ל נערכים גם לתרחישים מסוג זה. ההשלכות של חוסר היציבות הן בעיקר בגידול בהברחות הסמים וניסיונות של מחפשי עבודה לחדור לישראל. בצה"ל רואים באופן משמעותי יותר ויותר פעילים של חיזבאללה מעורבים בניסיונות הברחות סמים ונשק לישראל, אך ההערכה כי אין מדובר בדרקטיבה של הארגון אלא ביוזמות פרטיות והכנסות צדדיות של אותם פעילים. 

חיזבאללה, כך סבורים בצה"ל, נמצא במשבר העמוק והקשה ביותר שלו מאז ומעולם, כאשר גם בקרב העדה השיעית מוטחת כלפיו ביקורת על אחריותו. לצד זאת לא רואים בצה"ל ירידה בהשקעה של הארגון בהתעצמות וברכש הצבאי ויחידותיו ממשיכות לפעול כרגיל.

מבחינת פיקוד הצפון לאחר העברת התקציב צה"ל יתמקד בשנים הקרובות בחיזוק המכשול בגבול לבנון, על מנת לבנות מכשול משמעותי שלצד המטרה הביטחונית שלו לעת מלחמה ירחיק גם איומים פליליים וניסיונות של פליטים להגיע לישראל.