כפי שכבר פרסמנו, ערב חידוש השיחות בווינה העריכו במערכת הביטחון כי זמן החתימה על ההסכם החדש עשוי להתארך לתקופה של חודשים ארוכים, ואם ארה"ב רוצה לקצר את תקופת הזמן - היא תהיה חייבת ללחוץ את איראן אל הקיר בקו נוקשה ותוקפני הרבה יותר. למשל, הידוק הסנקציות ולא הקלה שלהן, שתביא לתוצאה הפוכה.
רק אתמול אמר ראש סוכנות הגרעין של איראן מוחמד אסלמי כי דרישת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לקבל גישה לפקחיה במתקן הגרעין בכראג', שבו מיוצרות צנטריפוגות, אינה מקובלת על האיראנים.
בישראל סבורים כי ההסכם המתגבש הוא הסכם גרוע, אך אפשרות גרועה יותר היא שאותו הסכם שבו מעוניינת ארה”ב ייחתם רק בעוד כמה חודשים, לאחר שהאירנים ימשיכו להתקדם בתוכנית הגרעין. בכירים במערכת הביטחון הזהירו כאמור את האמריקאים בשיחות השוטפות המתנהלות בין הצדדים שאיראן תחתום על הסכם רק אם יופעל לחץ.
גם בסוגיות אחרות, ובהן לכאורה הטענה כי האמריקאים אינם מוכנים להקדים את אספקת המתדלקים לחיל האוויר הישראלי, במערכת הביטחון מדגישים כי זמן האספקה הצפוי עומד על שלוש שנים ולא על ארבע, ולכן האמריקנים עדיין לא השיבו בשלילה לבקשה הישראלית.
עם זאת, במערכת הביטחון סבורים כי גם אם בסופו של דבר האמריקאים ישיבו בשלילה לבקשה הישראלית, זה לא יהיה קשור להתנגדות שלהם לתקיפה ישראלית באיראן אלא לסוגיות הקשורות לאינטרסים פנימיים הקשורים להצטיידות הצבא האמריקאי. לאמריקאים צרכים ביטחוניים משלהם, וסוגיית המתדלקים הישראלית אינה עומדת בראש סדר היום שלהם. כך או כך, בישראל לא מייחסים לפרשת המתדלקים משמעות אסטרטגית שתפגע ביחסים עם ארה"ב.