ימים בודדים לסיומה של שנת 2021, ובצה"ל מסכמים את השנה החולפת במבט אופטימי לעתיד. על פי עמדת הצבא, חיזבאללה ואיראן מורתעים. השקט בעזה מבטא לתפיסת הצבא את הצלחת מבצע "שומר החומות", וגם התחזיות לשנת הבאה מבחינת מצב הביטחון של ישראל הן חיוביות.

הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר: "הגדלת היקף המבצעים בשנה החולפת הביאה לשיבוש משמעותי של כלל צירי החדרת אמצעי הלחימה לזירות השונות על ידי אויבינו". עוד טוען הרמטכ"ל כי בשנה האחרונה שופרה משמעותית יכולת התמרון של צה"ל: "יכולות להעברת מודיעין איכותי לכוחות, הגדלת היקף החימושים, השלמת אמצעים וכוח אדם למערך התמרון, הם אלה שעומדים בבסיס השיפור בתמרון", כך על פי עמדת הרמטכ"ל.

בנושא השבויים והנעדרים, בשנה האחרונה נרשמה התקדמות מסוימת בין ישראל וחמאס, אך הפערים נותרו גדולים והסוגייה אינה עומדת בפני פתרון. בשנה הקרובה הגדיר כוכבי יעד מרכזי לטיפול בפרט ובדגש לשיפור המזון והמענה. 

בצה"ל מסכמים את השנה החולפת ואת נתוני הפעילות המבצעית כשנה שבה השתפר המצב הביטחוני-אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון. שנה להסכמי אברהם עם מדינות המפרץ וכן סודאן ומרוקו, ובצה"ל סבורים כי לשיתופי הפעולה האזוריים משמעות גדולה גם על המצב הביטחוני בעיקר מול איראן. במערכת מול ההתבססות האיראנית בסוריה מצביעים בצבא על כך כי בעקבות הפעילות המבצעית צומצם היקף הברחות האמל"ח לסוריה.

מנתוני הצבא עולה כי סה"כ בוצענו בשנה החולפת אלפי תקיפות במאפיינים שונים כנגד יעדי טרור במזרח התיכון. הנתון, יש לזכור, כולל גם את התיקפות שבוצעו כנגד מטרות טרור ברצועת עזה במהלך מבצע שומר החומות. במבצעי המב"מ, "המערכה שבין המלחמות", בה מיוחסות לישראל תקיפות בעיקר בסוריה, נעשה שימוש במאות חימושים מסוגים שונים.

בכירי צה"ל מצביעים על כך שחיזבאללה, חמאס, מילציות פרו איראניות ואויבים נוספים לישראל באזור לא יוזמים תקיפות כנגד ישראל, בגלל מידת הרתעה גבוהה, וכאשר הם מבצעים פעולות עוינות זה נעשה כתגובה לפעולות המיוחסות לישראל, המחייבות אותם לכאורה בתגובה כנגד צה"ל.

בסוריה, סבורים בישראל, שלטונו של אסד, המחזיק בכשישים אחוזים מהשטח, פועל תחת אינטרס לדחוק את ההשפעות הזרות ובעיקרן מצד איראן ומשמרות המהפכה, אבל יחד עם המגמה הזו לא סבורים במערכת הביטחון כי זה יוביל להוצאה מוחלטת בתקופה הקרובה של איראן מסוריה. במהלך המבצעים הללו ירה הצבא הסורי לפחות מאות טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר.

בצה"ל מוטרדים מהמשך השיפור וההתחמשות של חיזבאללה במערכות טילי קרקע אוויר ומערכות נ"מ מתקדמות המגדילות את האיומים על מטוסי חיל האוויר מעל לבנון. בנוגע לאיומים הקרובים בצה"ל מדגישים את האתגרים המרכזיים  מול איום הטילים והצורך בשיפור המענה ההתקפי להתמודדות עם איום הטילים כולל טילי שיוט ואמצעים אוורים מדויקים אחרים ומענה הגנתי לאיום החדירות והשפיטות בזמן מלחמה של כוחות חיזבאללה בצפון וחמאס בעזה.

תרגיל של צה''ל מהשנה החולפת (צילום: דובר צה''ל)תרגיל של צה''ל מהשנה החולפת (צילום: דובר צה''ל)

בנוגע לסוגיית הגרעין של איראן, הערכת צה"ל נותרה כי איראן נמצאת במרחק של לפחות שנתיים מפצצה גרעינית במידה ותחליט לפרוץ אל הגרעין - החלטה שנכון לעכשיו במערכת הביטחון כלל לא מזהים כוונה של איראן לקבלה כהחלטה אסטרטגית, אך יחד עם זאת השנה הקרובה תעמוד בסימן שיפור המוכנות והיכולות של חיל האוויר לפעולות כנגד איראן, וצה"ל יגביר בשנה הקרובה את ההכנות לאפשרות של תקיפה באיראן כנגד מתקני הגרעין או לאפשרויות אחרות במידה ויתפתח עימות ישיר בין המדינות.

סוף השנה האחרונה עמדה בסימן מתיחות בזירה הפלסטינית ביהודה ושמרון. לצד עלייה בהיקף אירועי הטרור בתקופה האחרונה, בצה"ל מצביעים על כך כי היקף ההרוגים כתואצה מפעילות טרור באיו"ש, העומד השנה על שני קורבנות, נמוך משנים קודמות. למשל, בשנת 2020 היו שלושה הרוגים, חמישה בשנת 2019 ו-14 הרוגים בשנת 2018. במהלך השנה החולפת צה"ל עצר 2,899 פלסטינים במהלך הפעילות השוטפת במעצרים מבצעים שונים. 

גם בנושא הפשיעה הלאומנית בצה"ל טוענים כי הייתה עליה בשנה האחרונה בפעולות עוינות מצד יהודים כלפי פלסטינים, והמתיחות בשטח, סבורים בצה"ל, תימשך גם בחודשים הקרובים.

בצה"ל מביעים שביעות רצון מפעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיני והתיאום איתם שמוגדר טוב, גם בג'נין שבמהלך השנה האחרונה הייתה אלימה מאוד ובצה"ל בחנו אפשרות לביצוע מבצע גדול בעיר, בין השאר בגלל חוסר השליטה של הרשות הפלסטינית במתרחש בשטח. בתקופה האחרונה מזהים בצה"ל שינוי משמעותי בתפקוד מגנוני הביטחון הפלסטינים בג'נין, שבא לידי ביטוי גם בפעולות כנגד גורמי טרור.

פעילות צה''ל ביו''ש (צילום: דובר צה''ל)פעילות צה''ל ביו''ש (צילום: דובר צה''ל)

בכל הקשור לטיפול בכוח אדם ובתנאי השירות, השנה האחרונה הייתה שנה לא טובה לצה"ל, והיקף התלונות והביטוי לחוסר שביעות הרצון של החיילים בא לידי ביטוי, ולא רק ברשתות החברתיות. בסקרים שוני,ם בהם גם של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתן לצבא ציון מאוד נמוך בכל הקשור להתנהלות הכלכלית שלו והטיפול בחיילים. בשנה הקרובה הציב הרמטכ"ל את שיפור תנאי החיילים בהם גם המזון כיעד מרכזי בצבא שיכלול גם שינויים ארגוניים והשקעה גדולה יותר בנושא המטבח והמגורים של החיילים.

עוד פועלים באגף כוח אדם בתוכניות שונות תחת יעד להכפיל את כמות בני הנוער מהפריפריה שיתגייסו ליחידות טכנלוגיות, לאור פער גדול מאוד בשיעור המתגייסים מערים וישובים במעמד סוציו אקונומי גבוה לעומת הפריפריה.