"איכות קבלת ההחלטות נמדדת לרוב באיכות עבודת המטה ועבודת ההכנה, עוד בטרם קבלת ההחלטה ע"י ראש הממשלה והקבינט. המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי נדרשים לתכלל את עבודת המטה בתחומי הביטחון הלאומי, בנושאי רוחב שמשפיעים על כולנו ברמה הלאומית, ולא רק בנושאי ביטחון", הוסיף.
בחלקו החסוי של הדיון, אמר חולתא כי המל"ל נמצא בשלבי גיבוש מתקדמים של הערכת המצב הלאומית לישראל, תהליך גיבוש משמעותי וסדור, והיא צפויה להיות מוצגת לממשלה. בנוסף, הוא הדגיש כי הוא רואה חשיבות רבה לכך שהמל"ל פועל להגברת השילוביות בין ארגוני הביטחון הלאומי, לשם מיצוי יעיל ומיטבי של היכולות והעוצמות ולשם צמצום פערים בין התכנון לביצוע.
ראש המל"ל ציין את נושא הגרעין האיראני כאתגר הליבה הראשון לפתחו של המל"ל ולפתחה של ישראל, וכי אף שאיראן נוקטת בסחטנות גרעינית, הוא מאמין כי קהילה בינלאומית מאוחדת ונחושה עדיין יכולה לכפות על איראן ויתורים אסטרטגיים גדולים מבעבר.
אתגר הליבה השני בחשיבותו שציין חולתא הוא מיצוי הנורמליזציה ו"הסכמי אברהם", והדגיש כי המל"ל פועל בנושא בשיתוף כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים משרד החוץ, היכן שנדרש, ומעניק עוצמות היכן שאפשר. עוד אמר כי המל"ל, יחד עם משרד החוץ וגופים נוספים, פועל להעמקת ההסכמים ואף הרחבתם מול מדינות נוספות.
בהמשך, התייחס ראש המל"ל גם לאחריות על המרחב האזרחי, והתמקד בחשיבות הבטחת הרציפות התפקודית בכל תרחיש חירום, החל מנזקי לחימה, דרך נזקי שינוי האקלים, אסונות טבע ועד להיערכות לכל סוג של פנדמיה עתידית, ולא רק הקורונה בהווה. לדבריו, נושא משבר האקלים הוכנס להערכת המצב הלאומית, ונבנה לו תרחיש ייחוס ייחודי לו, אך מהווה גם קרקע ליוזמות אזוריות ומדיניות.
התרעות פיקוד העורף