כתבי אישום הוגשו היום (רביעי) נגד האזרחים הישראלים המעורבים בפרשת ניסיון הגיוס למודיעין האיראני. הנאשמים, ארבע נשים וגבר תושבי בית שמש, כפר סבא חולון וירושלים, מואשמים בכך שמילאו אחר הוראות שמסר להם מפעיל מודיעין איראני, שיצר עימם קשר באמצעות הפייסבוק, וזאת על אף שחלקם ידעו או חשדו כי הוא פועל מטעם שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה. בתמורה למידע שהעבירו הנאשמים למפעיל המודיעין, הם קיבלו כסף ומתנות ממנו.

הנאשמים כולם הם יוצאי איראן, דוברי פרסית, והיו בקשר במשך מספר שנים עם המפעיל האיראני, שכינה עצמו בשם "ראמבוד נמדר". "מי שראה את הנאשמות בהארכת המעצר - לא יכול היה שלא לגלות מכנה משותף בין כולן - נשים באותם גילאים 45-55, עם רקע מאוד דומה, עם סיפור מאוד דומה", ציינה עו"ד שרית קוטלובסקי, המייצגת את נאשמת מכפר סבא.

"הן עלו מטהראן, לא כולן עובדות, חלקן עקרות בית, לא נשים 'חזקות'. הוא ידע מה הוא מחפש, פנה לנשים שיכול היה לפנות אליהן בכל מיני דברי חנופה ולגעת להן בנימים הכי דקים כדי להרים את הקשר הזה הלאה".

היא סיפרה כי השיחה בין הפעיל האיראני לנאשמת מכפר סבא החלה על רקע הרצון שלו לעלות לארץ וגעגועיה שלה לטהראן. "הוא הציג את עצמו כיהודי שמשווע להגיע בבוא היום לארץ ישראל. השיחות התפרסו על פני תקופה - לא בצורה יומיומית או משהו שקרוב לזה". לדבריה, בשיחות לא היסס האיראני להשתמש בשפה העברית, ואף השתמש במילים בעברית בתוך המלל הפרסי.

ראמבוד נמדר, הפרופיל המזויף שנוהל על ידי  גורם מודיעין איראני (צילום: שב''כ)
ראמבוד נמדר, הפרופיל המזויף שנוהל על ידי גורם מודיעין איראני (צילום: שב''כ)

הנאשמת אותה קוטלובסקי מייצגת הינה אם לשבעה וסבתא. היא נעצרה בנובמבר, על אף שהיכרותה עם המרגל האיראני החלה כבר לפני כשנתיים, כשפנה אליה בפייסבוק. "השיחות התחילו בצורה מאוד תמימה וידידותית כשהרקע לשיח היה 'אתן עליתן ארצה, אנחנו עוד נמצאים כאן'. הן מתגעגעות לטהראן, הוא משווע להגיע לארץ הקודש - שיח תמים שגלש לפסים אישיים, ילדים, קריירה, מצב משפחתי".

"הוא הצליח לפנות לאנשים כאן בארץ ולגעת ברגש כדי ליצור אמפתיה", אמרה עו"ד קוטלובסקי. "הוא דרש כל מיני דרישות של 'תצלמי לי, תשלחי לי', תמונות וסרטונים, ביקש שתצלם לו ספרי לימוד בעברית". עורכת הדין הדגישה כי את כל מה שביקש היה ניתן למצוא בגוגל, ולא מדובר בדברים כמו בסיסים צבאיים.

לטענתה, הנאשמת אותה היא מייצגת, לא ביצעה שום דבר מהפעולות אלו שהוא ביקש ממנה, וכי היא הנאשמת היחידה שלגביה לא טוענים שידעה ממש שמדובר בסוכן ריגול איראני, אלא רק חשדה בו.

לפי כתב האישום, הנאשמת מכפר סבא העבירה כסף מהמפעיל לנאשמת אחרת, המתגוררת בבית שמש. לדברי עורכת הדין, היא פעלה במחשבה שהנאשמת השנייה היא קרובת משפחה של "ראמבוד", שחיה בארץ, ולה הוא רוצה לסייע. מה שקרה בפועל, לטענתה, הוא שהעבירה תשלום עבור פעולותיה של הנאשמת מבית שמש.

אותה נאשמת מבית שמש העבירה פרטים לראמבוד, חרף ידיעתה כי הוא פועל מטעמם של שלטונות איראן. על פעילותה קיבלה כ-4,500 דולר, שנשלחו אליה מהמפעיל. כמו הנאשמת מכפר סבא, היא עלתה מאיראן לפני כ-30 שנה ודוברת פרסית.

בשיחות עם המפעיל האיראני, חשפה הנאשמת כי הכירה בעבודתה בעבר את ח"כ קטי שטרית ממפלגת הליכוד. לבקשתו, העבירה לו פרטי מידע על על הח"כית, ואף ניסתה בהוראותו לחדש עימה את הקשר. הוא ניסה לשכנע אותה לעשות זאת באומרו לה כי היכרות עם הח"כית תסייע לה להתקדם בעבודתה.

קטי שטרית במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
קטי שטרית במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

נאשמת נוספת בפרשה הינה תושבת ירושלים, דוברת פרסית שעלתה לארץ בשנת 2001 מאיראן. היא עמדה בקשר עם "ראמבוד" באמצעות פייסבוק וווטסאפ, שהעביר לה לאורך הכרותם 1,204 דולר אוסטרלי, ואף ביקש להשתתף עמה במיזמים עסקיים ומיזמי צדקה אותם יממן.

בראשיתו הקשר בין הנאשמת לראמבוד, ביקש ממנה המפעיל שתכתוב על חיי קהילת יוצאי פרס בישראל. הוא אמר לה שישתמש בפרטים לצורך כתבה לעיתונאים החיים באיראן ומתעניינים בתפוצות פרסיות ברחבי העולם. הנאשמת העבירה לו פרטים אלה, ומשתהתה באוזניו מדוע לא יחפש בעצמו את המידע ברשת האינטרנט, ענה לה שהוא מעוניין במידע ממי שגרה בישראל ויודעת במדויק את הפרטים.

בהמשך, לפני כשנה, שוחח ראמבוד עם הנאשמת והציע לה לפתוח בית עסק במימונו, ואף הציע לה להרחיב את המספרה אותה היא מפעילה. בקשות אלה הגבירו את חשדה של הנאשמת בדבר זהותו האמיתית של ראמבוד ומטרותיו.

בהזדמנות אחרת, הנאשמת שוחחה עם ראמבוד על כישלונה במבחני בד לסדרת הטלוויזיה "טהרן". ראמבוד ביקש מהנאשמת לקבל את מספרי הטלפון של מפיקי הסדרה, אך הנאשמת לא החזיקה במספרים אלו. ראמבוד הביע עניין בסדרה, העוסקת בגופי מודיעין ישראלים, ושאל את הנאשמת אם היא מכירה אנשי שב"כ, לכך השיבה הנאשמת בשלילה.

"זאת בהחלט אנקדוטה משעשעת", התייחס למבחן הבד של הנאשמת במאי "טהרן" דני סירקין. "זה זרק אותנו מיד לעבור על כל הקלטות של הניצבות שלא התקבלו להפקה אבל לא הצלחנו לזהות מי נראית הכי מרגלת. אני גם קצת מודאג מהביון האיראני שזקוק למרגלות כדי לגלות את הטלפון של דנה ושולה הפקות, מילא זה שאין להן שום סודות מדינה, אבל זה פשוט נראה לי באסה לבזבז מרגלת על מידע שנמצא בגוגל".

טהרן, כאן 11 (צילום: באדיבות כאן 11)
טהרן, כאן 11 (צילום: באדיבות כאן 11)

שני נאשמים נוספים הינם בני זוג המתגוררים בחולון ולהם שלושה ילדים. ראמבוד יצר קשר עם בת הזוג באמצעות פייסבוק, אז הציג את עצמו כרווק מוסלמי אמיד מטהרן, המתעניין בדת היהודית ומעוניין לעלות לישראל. לאורך הקשר ביניהם, הטיל ראמבוד על נאשמת משימות ציום וביקש לקבל מידע.

חרף ידיעתה של הנאשמת, כי ראמבוד פועל מטעמם של שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה, שלחה לו פריטי מידע, תמונות וסרטונים בהתאם לבקשותיו. בתמורה, קיבלה ממנו מידע על המתרחש באיראן, זאת במטרה לשדרו לקהל המאזינים בערוצי התקשורת בהם שידרו היא ובעלה.

רני עמרני, מנהל רדיו רן בפרסית, בו עבדו הזוג, סיפר על הנאשמת מחולון כי היתה "פעילה למען העדה, עוזרת הרבה לאיראנים במצוקה מחוץ לאיראן". לדבריו, ראמבוד הזדהה בפניה כיהודי והתחיל את שיחתם בעברית כדי להטעות אותה.

"אמר לה ששהוא הולך לבית כנסת בטהראן, שאנחנו מכירים טוב מאוד. לא יודע מה בדיוק קרה בינו לבינה, אבל מאמין שרוב הנשים שנעצרו הן תמימות שהיו במשברים משפחתיים והוא ניצל אותן רגשית ואולי גם כספית".

הוא סיפר שגם הנאשמת מחולון היתה במצב כלכלי קשה. "יכול להיות שניסו לעזור לה. אני מאמין שגם אם עשתה משהו, היא עשתה את זה בתמימות או לא ידעה למי היא שולחת את המידע. קשה לי להאמין שהחשודים עשו את זה בכוונה".

לדבריו, הוא הכיר גם את הנאשמת מירושלים. "היא מהשכונה שלנו והיא בקשר טוב איתנו. הייתי רואה אותה ונפגש איתה הרבה פעמים. יש לה משפחה מאד קרובה באיראן וכמו ששמעתי איימו על המשפחה שלה ואילצו אותה לעשות דברים".

בית כנסת בטהרן (צילום: BEHROUZ MEHRI/AFP via Getty Images)
בית כנסת בטהרן (צילום: BEHROUZ MEHRI/AFP via Getty Images)

עו"ד בן-ציון ציטרין, פרקליטם של בני הזוג מחולון הנאשמים בפרשה, מסר בתגובה כי "מדובר במקרה קשה וטרגי, שבו אזרחים מן השורה, נקלעו לסיפור קפקאי שלא ניתן לדמיין אותו כלל ואשר תפח מעל למידותיו באופן חסר פרופורציה. מתוך העובדות המפורטות בכתב האישום ניתן ללמוד על מופרכות הטענה של סיכון בטחוני כלשהו שנגרם כביכול בשל המעשים המיוחסים להם.

היה ראוי לסיים את הפרשה באופן אחר לגמרי ולא במצב הזוי, שבו שני אזרחים תמימים, פעילים להעלאת יהודים מאיראן ומתנגדים למשטר, ייעצרו, יופעלו עליהם לחצים כבדים, ויימנעו מהם לראות עורך דין במשך כמה ימים עד להחתמתם על הודאה. פרטי כתב האישום מלמדים שאם אלה יכולות המודיעין האיראני, אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט. בינתיים, חייה של משפחה שלמה נהרסו לחלוטין. כבר נאמר שיש שופטים בירושלים. דומני, שגם הפעם הם לא יאכזבו".

סנוגרה של האישה מבית שמש, עו"ד רועי בראונר, מסר כי "מדובר בפרשה טראגית ועגומה שבמסגרתה סוכנים של מדינה זרה יצרו קשר עם נשים תמימות שלא העלו על דעתן בזמן יצירת הקשר שמדובר הסוכן זר, הוא הציג את עצמו כקבלן יהודי עשיר, דיבר בעברית, התעניין בדברים שקשורים ביהדות ובמדינת ישראל. היה נראה כמו אדם ציוני לחלוטין, גם הפניות שלו אליה לא היה בהם משהו שעלול לגרום לחשד שמדובר בסוכן של מדינת אויב מה גם שהלקוחה שלי כעובדת ניקיון, אישה שמעולם לא נחשפה בחייה לשום מידע שהוא מסווג, לא יכולה להעלות על דעתה משכל האנשים בעולם יחליטו לפנות אליה סוכנים של מדינות זרות. ולא חשבנ שיש משהו מעבר לכך".