מדינת ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה מהגרעין באיראן ועד איומים מבית - כך סבורים חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי בדו"ח השנתי שהוגש הערב (שני) לנשיא המדינה בנוגע למצבה האסטרטגי של מדינת ישראל.

כמו בכל שנה גם הפעם מציינים אנשי המכון שבראשו עומד פרופ' מנואל טרטכנברג, ובין חוקריו דמויות מרכזיות שעסקו בביטחון המדינה בשנים האחרונים ובתחומים נוספים הקשורים לביטחון לאומי כמו הרמכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ראש המל"ל היוצאה מאיר בן שבת, רח"ט מחקר באמ"ן לשעבר דרור שלום ודמויות בולטות נוספות מתחומים שונים ומהאקדמיה, כי במוקד האתגרים של ישראל נמצאת איראן הממשיכה בחתירה לסף גרעיני, ולרשותה, כך קובעים חוקרי המכון, כל היכולות הנדרשות לפרוץ לפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות כאשר לצד הגרעין צפויה איראן להמשיך במאמציה לבנות יכולות צבאיות הסמוכות לגבול עם ישראל באמצעות הפעלת כוחות הפועלים תחת חסותם וחימושם בטילים רקטות, כליי טייס בלתי מאוישים ובאש מדויקת.

שיגור טיל איראני במהלך תרגיל (צילום: רויטרס)שיגור טיל איראני במהלך תרגיל (צילום: רויטרס)

אך יחד עם האיומים מאיראן, חוקרי המכון סבורים כי בשונה ממדרג האיומים שהציג המכון בשנים האחרונות בשנה הקרובה, שלושת האיומים המרכזיים, הגרעין האיראני, הזירה הפלסטינית המצב הביטחוני הלא יציב ביהודה שומרון והזירה הפנימית בישראל, נמצאים ברמת מדרג חומרה זהה והאתגר המרכזי של מדינת ישראל ומוסדות השלטון להתמודד עם האתגרים במקביל.

עוד מצויין בדו"ח כי בזירה הפלסטינית סבורים במכון למחקרי ביטחון לאומי כי אין מדובר בזירה משנית שניתן להכילה בתעתועי שווא של "צמצום הסכסוך", תוך שהם שולחים רמיזות גם לאמירות ולמדיניות של הממשלה המכהנת בנושא זה. בדו"ח נכתב כי היעדר פתרון באופק לסכסוך הישראלי פלסטיני מציב איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית.

על פי עמדת המכון המצב הביטחוני ביהודה ושומרון עומד על סף רתיחה, זאת על רקע בעיית משילות מחורה והחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית בשטח. הרשות הפלסטינית עלולה להגיע עד לכדי מצב של חוסר תפקוד במכון למחקרי ביטחון לאומי סבורים כי מדובר במגמה שצפויה להחריף בשנה הקרובה, כאשר חלקים בחברה הפלסטינית ובעיקר בדור הצעיר מקדם רעיון של המדינה האחת.

במישור הבינלאומי מוטרדים חוקרי המכון מביקורת נוקבת שהולכת ומתגברת כלפי ישראל, כאשר ארצות הברית מתקשה יותר תחת הממשל החדש בהגנה על האינטרסים הישראלים. במציאות הזו סבורים במכון כי מתעצמת הסכנה למהלכים משפטיים כנגד ישראל ולהגדרת כמדינת אפרטהייד.

ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)

לצד הזירה הפלסטינית חוקרי המכון מדגישים בדו"ח הנוכחי במיוחד את האיומים בזירה הפנימית: הקיטוב בתוך החברה היהודית מצד אחד, שחיקה באמון במוסדות המדינה ובעיות משילות קשות שבאו לידי ביטוי במבצע האחרון בעזה. הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה בחברה הישראלית, ברקע השחיקה באמון מוסדות המדינה בשני האחרונות - כל אלו, סבורים אנשי המכון, מבטאים איום הולך ומחמיר שעומד על מדרגת חומרה זהה לאיומים ביטחוניים ולאומיים אחרים.

ברקע הדברים פערים במוכנות לתרחישי מלחמה רב זירתית ורבת נפגעים, כאשר במקביל אירועי אלימות בין ערבים ליהודים והתפרעויות חמורות בערים מעורבות מצד ערבים וביישובי הדרום כפי שהיו במבצע האחרון בעזה בשומר החומות. במכון למחקרי ביטחון לאומי מציינים כי מדובר באיום חמור על בטחונה הלאומי של מדינת ישראל, שמתגבר עוד יותר נוכח חולשת משטרת ישראל והתפתחות של מובלעות נעדרות שליטה, החולשות ההלו ונוספות בתחום זה כותבים החוקרים פוגעות במענה לאתגרי הביטחון הלאומי האחרים.

נקודה נוספת המודגש בדו"ח עוסקת בשינוי המטריד במגמות היחסים בין ישראל וארצות הברית: "התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקני בבעיות פנים ובמאבק בסין". על הרקע הזה טוענים במכון למחקרי ביטחון לאומי פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים ולצרכים של ישראל מול איראן אך גם בסוגיה הפלסטינית.

בהמלצות המכון נכתב כי מדינת ישראל חייבת לשנות סדרי עדיפויות הלאומי ולהתמקד בהשבת משילות בישראל ובאיחוי שסעים בחברה הישראלית. הם ממליצים לגבש אסטרטגיה עדכנית התואמים לאתגרים של מדינת ישראל, הקמת מנגנוני תכנון ופעולה משותפים למשרד הממשלה השונים. בהתמודדות מול איראן ממליץ המכון על גיבוש מדיניות להתמודדות עם מציאות של הסכם גרעין וגם למציאות ללא הסכם תוך הכנת אופציה צבאית בעדיפות בתיאום האמריקנים והמשך הפעילות מול איראן במערכה שבים המלחמות על מנת למנוע התבססות של איראן ובנות בריתה סמוך לגבולות ישראל.

בזירה הפלסטינית ממליצים חוקרי המכון לקדם תהליכים מדיניים שמטרתם לחזק את הרשות הפלסטינית ולשפר את מרקם החיים  אזרחי בשטחי איו"ש, כאשר מנגד נכתב בדו"ח כי יש להימנע מנקיטת צעדים  שעלולים לקדם דה פקטו מציאות של מדינה אחת.