מפגש מצמרר התקיים בשבוע שעבר בווילה ואנזה, הידועה לשמצה, אשר על גדות אגם פסטורלי בפרברי ברלין - המקום שבו התכנסו בינואר 1942 נציגים של משרדי הממשל הנאצי לדון בפתרון הסופי, התוכנית להשמדת יהודי אירופה. מהעבר אחד עמד נפתלי פירסט, ניצול שואה בן 89 מחיפה. מהעבר השני ניצבה אולריקה לותר, נכדתו של מרטין לותר, בכיר במשרד החוץ הנאצי, שהשתתף בוועידת ואנזה ושתמונתו מתנוססת על כותלי הוילה.

פירסט, יליד סלובקיה, היה ילד בן 12, כשהגיע בינואר 1945 לבוכנוולד עם אחיו שמואל בן ה־14, לאחר מסע הישרדות לא ייאמן. המסע כלל תקופות מאסר עם ההורים במחנה העבודה סרד שבהונגריה; טרנספורט לאושוויץ־בירקנאו, שם הופרדו מהוריהם; העברה למחנה משנה של אושוויץ־בירקנאו; וצעדת מוות בת שלושה ימים בשלג וברעב. לבסוף הובל בקרון פחם פתוח בקור של מינוס 25 מעלות למחנה בוכנוואלד, מרחק 7 ק"מ בלבד מהעיר ויימאר, ערש התרבות הגרמנית. את התופת שרד בעזרתו של אנטון קאלינה, חסיד אומות העולם המכונה "שינדלר הצ'כי" - אסיר פוליטי שהציל ממוות מאות ילדים נערים יהודים בבוכנוואלד.

ב־11 באפריל 1945, בשעה 15:00, הגיעה חטיבת הטנקים של הגנרל פאטון לשערי בוכנוואלד. אחד החיילים צילם קבוצה של אסירי המחנה על דרגשים באחד הצריפים, ובהם היה פירסט. אותו צילום הפך לאחת התמונות האייקוניות של השואה – והוא פרוש על פני קיר שלם ב"יד ושם". פירסט נראה שוכב שם, על הדרגש העליון. מתחתיו נראה אלי ויזל, לימים חתן פרס נובל לשלום.

פירסט עלה ארצה ב־‬1949 ‬וקבע את חייו בחיפה. הוא חבר בארגון ניצולי בוכנוואלד ופעיל בהנצחת זכר השואה. בשבוע שעבר נבחר לנשיא הוועד הבינלאומי של אסירי בוכנוואלד וגם קיבל אזרחות כבוד של העיר וויימאר, השוכנת בסמוך לאתר מחנה בוכנוואלד.‬‬‬‬‬‬

נפתלי פירסט ונכדתו של הבכיר הנאצי מתבוננים בתמונתו (צילום: באדיבות נפתלי פירסט)נפתלי פירסט ונכדתו של הבכיר הנאצי מתבוננים בתמונתו (צילום: באדיבות נפתלי פירסט)

לקראת סוף ביקורו בגרמניה זומנה לו חוויה מטלטלת - פגישה בווילה ואנזה עם הנכדה של מרטין לותר, תת־שר החוץ של גרמניה הנאצית. "אמרו לי שהיא בברלין ושאלו אם אהיה מוכן להיפגש איתה. הסכמתי", סיפר פירסט. "ניצבנו מול התמונה של סבא שלה. היא הייתה נרגשת מאוד, פרצה בבכי והתוודתה - 'יש לי שני רוצחים במשפחה'", מספר פירסט. חוץ מסבא שלה, שהשתתף בוועידת ואנזה, הנס לודין, בן דוד של אמה, מונה ב־1941 לשגריר הנאצי בסלובקיה וחתם בעצמו על צווי הגירוש של כ־70 אלף יהודי סלובקיה למחנות ההשמדה. ב־1947 הוא הוצא להורג על פשעי מלחמה.

"הסתכלנו בתמונה של לותר וקראנו את הכיתוב. גם אני בכיתי ושנינו התחבקנו", מספר פירסט. "ניסיתי להרגיע אותה. אמרתי לה שמה שעשו הנאצים הוא בלתי נסלח, אבל שהדור שלה לא אשם בפשעים של הדור של סבא שלה, הדור של היטלר ושל גרמניה הנאצית". מרטין לותר היה אחראי במשרד החוץ הנאצי לקשרים עם ה־אס־אס וארגן את ההכנות הדיפלומטיות לגירוש היהודים מארצות כבושות ומבנות הברית. בוועידת ואנזה הוא הציע לוותר על גירוש יהודים ממדינות הצפון בשל מספרם הנמוך באוכלוסייה, לעומת ההתנגדות שתקום, ולהתרכז בדרום מזרח ומערב אירופה.

בשנת 1944 נאסר בשל ניסיון לחתור תחת שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ ונכלא במחנה הריכוז זקסנהאוזן. הוא שוחרר על ידי הצבא האדום ומת כעבור חודש בברלין. כשהתביעה האמריקאית אספה בסיום המלחמה הררי מסמכים והכינה את המשפטים נגד פושעי המלחמה הנאצים, מצאו במשרדו של לותר את העותק היחיד הקיים של פרוטוקול ועידת ואנזה. פירסט אומר שכל עוד כוחו יעמוד לו, הוא ימשיך להיפגש עם בני נוער בארץ ובחו"ל ויספר להם את קורותיו בשואה. "חייבים לזכור ולא לשכוח", הוא אומר.