חנן ברק ז"ל נפל בתקרית בה נחטף גלעד שליט. אורית ג'ינו שהייתה חברתו, שוחחה היום (רביעי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM וסיפרה על ההיכרות ביניהם: "הכרנו בצבא, בגדוד 71, אני הייתי הפקידה של המג"ד, הוא סיים את המסלול ופגשתי אותו בפעם הראשונה בשטח כשהוא קיבל מצטיין פלוגתי. חברה מאוד טובה שהייתה פ"פ שלו הפגישה בינינו כי שנינו רקדנו סלסה וזה הרגיש לה מאוד טבעי".
"אנו נפגשים, ומתאמים מפגשים נוספים בתוך הגדוד, בפלוגה, זה הרגיש מהרגע הראשון כל כך מדויק ושזה האדם שאיתו אני רוצה להיות. כשהכרנו הוא היה בן 18.5, פגשתי את המשפחה בטקס עצמו שבו הוא קיבל את ההצטיינות, ואחותו צילמה אותו מכל הכיוונים. כשהתאהבנו, זה היה ברור שאני החברה. אחרי שנה עברתי לגור בערד, אני ממטולה במקור. הוא סיים את המסלול ואחרי זה יצא לקורס מפקדי טנקים, עשה מסלול של מלא קורסים עד לקצונה. היה ברור שאני איתו, שאני שם. זה משהו שדובר כל הזמן. לא הייתה הצעה רשתית אך היה ברור שזה לתמיד", סיפרה.
בהמשך, סיפרה ג'ינו על התקרית בה נפל ברק ז"ל: "באותו הלילה ישנתי אצל ההורים שלו, זה קרה בחמש בבוקר, ואני שומעת בשמונה בבוקר שומעת את אביו קורא שהייתה היתקלות. ידענו שהוא בגזרה אך בשטח ישראל ולא נכנס לעזה. לפני מלחמת לבנון השנייה והאירוע עצמו, היה שקט כזה בתקשורת, לא היה אירוע או מקרה שהיינו צריכים לדאוג. ידענו שהכל בסדר, שהוא בתוך הטנק בשטח ישראל. לרגע לא הרגשתי כלום, שמשהו לא בסדר. ניסיתי ליצור קשר אך לא מתוך לחץ, רק כדי שאוכל להגדיש הכל שבסדר, אך הוא לא היה זמין כי הוא גם אמר לי שאין לו סוללה אז זה התחבר לי בצורה טבעית".
"לא דאגתי, ממש לא הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר. יצאתי לרופא שיניים ושמעתי ברדיו שיש בלאגן בעזה, ורופא השיניים שאל אותי אם בן זוגי שם. יצאתי מהמרפאה, התקשרתי לבת דודה שלי, והיא כבר קיבלה את ההודעה. היא הייתה בבית שדפקו בדלת. היא שאלה איפה אני ואמרה שאבוא ישר הביתה. הגעתי לכיוון הבית, אני רואה שעומד מישהו בחלון, וכשאני מתקרבת אני רואה שהוא לא חנן. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש שהוא הפתיע אותי או נפצע, לרגע לא חשבתי. הכל היה כל כך שקט, ידעתי שכשיש דרמה מתאספים אנשים ולא היה כלום, לא היה בלאגן ולא היה כלום", אמרה.
"עליתי במדרגות, פתחתי את הדלת, ראיתי את הוריו בוכים, שאלתי את אמו 'מה יש?', היא לא אומרת לי כלום, ומציגה אותי כחברה של חנן", המשיכה ג'ינו, "ראיתי כמו סרט נע את כולם קמים לכיווני, אני הולכת אחורה, אני זוכרת שאמרתי להם, 'הוא לא מת, נכון? הם לא ענו לי'. ואז כבר צעקתי את זה שהוא לא מת, וזהו. כל המשפחה של חנן כולם היו מאוד מגויסים לדבר, והיה ברור לנו שעושים הכל כדי להחזיר את גלעד שליט. לא מפקירים חיילים בשטח, זה היה ברור. חודש אחרי השחרור של שליט, הוא מת".