עוד אמר: "מכשול שלא נשלט, אז הוא לא מכשול. יש מאות ק"מ של גדר, לא מול כל פרצה יש חייל ולא מול כל מקום שבו אפשר לעשות פרצה, יש חייל. אני חושב שהמציאות אפילו מראה את זה בימים האחרונים, אנשים עדיין מצליחים להיכנס. פתרון מיידי הוא בשילוב של מה שיש עכשיו, אבל עם שינוי של דפוס הפעילות".
לדבריו, יש צורך בקבלת החלטות לא פופולריות בקרב ההנהגה: "זה עניין של איזון בין ערך חיי אדם בצד שלנו וערך חיי אדם בצד שלהם. אגב, לא חייבים לירות בכל מי שנכנס, הרתעה יוצרים גם על ידי מצב של חוסר ודאות, כשיש ודאות, אין הרתעה, כשבן אדם שרוצה לעבור את הגדר ורואה בעיניים בכל מקום איפה הצבא נמצא, אז הוא הולך למקום שהצבא לא נמצא. אני חושב שכתגובה מיידית ומהירה על המצב שנוצר בגדר, הושבת החיילים מול הפרצות, זה פתרון נכון, אבל זה פתרון מיידי לשבוע, שבועיים, ולא פתרון תמידי. אנחנו הולכים להיות במצב הזה הרבה חודשים".
בתגובה נשאל האם גם כיום, 20 שנה לאחר האירוע, קיימות נקודות תורפה כאלה לאורך הקו הירוק ובתוך השטחים. "כאלה בדיוק? לא", השיב. "אבל לא צריך הרבה יותר מזה. יש חיילים שעומדים מול כפר, מישהו שעומד בתוך בית, זה טווח לא גדול, כמה מטרים בודדים, אפילו פחות מזה, אין לו שום בעיה, זו רק שאלה של רצון. נשקים יש ואנשים יש, זו רק שאלה של רצון עד שמישהו, כמו שהוא תופס גרזן, הוא יתפוס נשק ויירה בחייל. החייל לא יידע מאיפה זה בא".
לסיום נשאל האם יש דרך לאטום את הגדר בצורה הרמטית, והשיב: "אפשר, זה המון משאבים. מחסום שלא מלווה בתצפית ושמירה שיודעת לממש את הריבונות בדבר הזה, הוא לא מחסום. אטימה מוחלטת זה לא רק בטון וגדרות, זה שילוב של בטון, גדרות ופעילות מבצעית".
התרעות פיקוד העורף