גובר הלחץ הציבורי להעברת חוק “ממדים ללימודים”. לוחמים קרביים שהשתחררו מצה”ל ונרשמו ללימודים אקדמיים, קוראים לליכוד ולקואליציה להגיע לפשרה ולהעביר ביום שני במליאת הכנסת את הצעת החוק.

רון פרץ (23), ששירת כלוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, ממובילי המחאה, סיפר כי נפגש בימים האחרונים עם יו”ר סיעת הליכוד ח”כ יריב לוין ועם יו”ר ועדת הכספים ח”כ אלכס קושניר וניסה לשכנע אותם להסכים לפשרה שתאפשר את העברת החוק. “כמובן שנשמח לקבל מלגה של 100% כפי שהליכוד דורש, אבל אם לא תושג פשרה, אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק כפי שהיא. שכן אחרת, לוחמים רבים ייאלצו לחפש עבודה במקום להירשם ללימודים או אף ייאלצו להפסיק את הלימודים”, אמר.

“אני עצמי נרשמתי ללימודי משפטים וכלכלה בשנה הבאה באוניברסיטה העברית. בניתי על מלגת ‘ממדים ללימודים’ בגובה של 7,000 שקל לצורך שכר לימוד ושכר דירה. בלי המלגה אני לא רואה איך אני והחברים שלי נסתדר”.

“כשהתגייסנו לשירות קרבי, הבטיחו לנו מלגת לימודים. בשבוע שעבר רבים מהלוחמים שעמדו לקבל מלגה קיבלו הודעה שהעברת הכסף לחשבון שלהם מתעכבת בגלל העיכוב בחוק. אנחנו קוראים לחברי הכנסת לאשר את החוק, למרות המשבר הקואליציוני”.

לוחם נוסף, ג' מאזור השרון, היה נחרץ אף יותר. "אם החוק לא יעבור ולא נקבל את המלגות, לא אתייצב לשירות מילואים. אחרי כל השנים שנתנו למען המדינה, זה המינימום שהפוליטיקאים יכולים לעשות עבורנו".

פרץ סיכם כי אם לא תושג הסכמה והחוק יהיה בסכנה, הוא וחבריו שוקלים לצאת להפגנת מחאה של יוצאי יחידות קרביות. גם עידן סיבוני (26) מכפר סבא, קצין קרבי משוחרר ששירת בסדר בגדוד 890 של הצנחנים, עלה השבוע לכנסת בניסיון לתווך ולקדם את המו”מ בין חברי הכנסת: "אמרתי לחברי הכנסת שאני מתבייש ואני מרגיש שאני נמצא בגנון ובושה שאני צריך לגרום למשרתי ציבור לעשות את העבודה שלהם. אם יהיו בחירות החשש הכי גדול שלנו הוא שישתמשו בנו באופן ציני כדי שמפלגות יקדמו את המצע שלהן במקום להעביר את החוק בכנסת הנוכחית".

"אנחנו מתנגדים לאמירות שקוראות לא לשרת במילואים עד שיעבור החוק, נמשיך במחאה אבל לא על חשבון ביטחון המדינה ואני מצפה בדיוק את זה מהפולטקיאים", הוסיף. עידן מספר כי התחייב לשכר הלימוד באוניברסיטה גם לשנה הבאה זאת לאחר שגם על השנה הנוכחית טרם קיבל את הכסף שהוא זכאי לו.

לוחמים וקצינים במילואים שהם חלק מהמחאה והמאבק הגיבו אתמול למספר תמונות שעלו ברשת בהם מצולמים חיילים עם שלטים שלכאורה אינם מעוניינים במלגה מטעם הממשלה הנוכחית ואמור כי מדובר בשימוש ציני ועלוב במספר חיילים שאינם מייצגים דבר מלבד את עצמם: "זו אמריה מגוחכת שמנותקת בכל קשר מהמציאות, פוגעת בלוחמים ובחברים שלנו ומנוצלת כקמפיין פוליטי עלוב משיקולים שאינם ענייניים".

עידן סיבוני (צילום: פרטי)
עידן סיבוני (צילום: פרטי)

    
אורן מקסיק (25) השתחרר לפני ארבע שנים בשירות בשיריון ולומד היום באוניברסיטת רייכמן, בעיצומה של השנה השניה עליה לא קיבל את המלגה. מקסיק ממשיך לשרת במילואים וממתין למלגה הזו. 

"רק בשנה שעברה בעיצומם של הלימודים שירתתי בגבול של ישראל, מעבר לזה שהשכר היומי היה מחפיר- 280 שקלים ליום. באוגוסט קראו לי שוב להגיע למילואים לכמה ימים אבל הודעתי לקצין שלי שאני לא מתכוון להגיע. יש שיח בין חברים שלא להגיע למילואים כל זה המצב, אבל כרגע אין התארגנות כזו".

עוד הוסיף: "אני מצפה מהמדינה שתעמוד במה שהתחייבה, זה בזיון וזה עצוב מאוד שהפכו את הסוגייה הזו לעניין פוליטי. הצבא יודע לדרוש ולבקש מאיתנו הרבה בסדיר ובמילואים אני מצפה שנקבל את מה שהתחייבו לו, במצב האבסורדי שנוצר נמנעת ממני האפשרות לבקש מלגות נוספת בגלל המלגה הזו שאני לא מקבל אותה".

דוד אנקורי, השתחרר מהצבא לפני שנתיים לאחר שלחם בגדוד 890 של הצנחנים, כעת הוא לומד שנה שנייה במכון האקדמי לב בירושלים. "המלגה הזו קריטית לי, כל השיקולים שלי התבססו עליה. זה דבר שהבטיחו לנו כמדינה, לא יכול להיות שבעיה פוליטית נופלת על גבי הלוחמים".

"זו הוקרה שמגיעה לחיילי צה"ל ולהפוך את זה למשהו פוליטי זה ממש עצוב לי, זה לא רלוונטי. המינימום שציפיתי המדינה זו המלגה הזו וזה סוג של סטירה שקיבלנו. כרגע אני פשט אעבוד יותר במשמרות כפולות כי אין ברירה אחרת. בשביל המדינה הזו נלחמתי, למען אזרחי המדינה והחברים שלי וזה מאכזב מאוד, יש לי חברים שלא לחוץ להם להגיע למילואים כי הם מרגישים שהם לא מקבלים תמורה ויחס ראוי וזה עצוב", הוסיף.

לצד זאת, ציין כי למרות הכל הוא תומך בשירות קרבי: "אני אומר לחברה הצעירם לפני גיוס שמתבלטים בין סייבר לקרבי -אין תחליף לשירות קרבי בצבא".

אוריאל צפלינסקי שירת כקצין בחטיבה 7 של השריון, השתחרר לפני כשנתיים והתחיל ללמוד תואר באוניברסיטה העברית במנהל עסקים ותקשורת. אוריאל מוביל את המאבק למען המלגה כבר שנתיים: "בתור קצין בשריון אמרתי לחיילים עם בעיות כלכליות בבית 'עזוב תישאר בצבא על מנת לקבל את המלגה ותוכל להבטיח לך חיים יותר טובים'".

"עצוב לי מאוד, כבר שנתיים אני מתעסק עם הנושא הזה בגלל בעיות שונות שהיו. ביום שני הקרוב זה אמור היה להתרחש ועכשיו בגלל פוליטיקה זולה זה נופל. למרות הכול אני מתנגד למחאה שקוראת לא לבוא למילואים. נמשיך להפגין ולשרת במילואים, לנו אין לוביסטים שמייצגים אותנו".

בינתיים החליטו בסיעת הליכוד לשים סוף למחלוקת הפנימית סביב השאלה אם לתמוך בהצעת החוק או להתנגד לו. בישיבת הסיעה שנערכה אמש חתמו כל חברי הליכוד על התנגדותם לחוק במתכונתו הנוכחית, והבהירו כי יסכימו לתמוך בו רק אם המלגות יעמדו על 100%. "באופן חריג קיימנו מו״מ עם הקואליציה והצענו לתמוך בחוק תמורת הגדלת המלגות ל־100% עבור לוחמים משוחררים", הבהירו בליכוד. "לצערנו, הקואליציה סירבה להגדלת המלגות. אנו נביא את ההסתייגות של 100% למליאת הכנסת, תוספת שמשמעותה 50 מיליון שקל, ואם הקואליציה תפיל את ההסתייגות - נתנגד לחוק".

עם זאת, בסקר מיוחד שנערך עבור "מעריב מטעם מנחם לזר, מנהל "פאנלס פוליטיקס", עולה כי 49% ממצביעי הימין חושבים שהתנגדות הליכוד שגויה. בסך הכל ענו 57% מכלל המשיבים כי התנגדות הליכוד שגויה, לעומת 24% שהסכימו עם המהלך.

שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ הגיב על הודעת הליכוד ואמר: "החלטת הליכוד להצביע נגד לוחמי צה״ל היא פגיעה קשה בלוחמי צה"ל ובחברה הישראלית".

"נביא את הצעת החוק להצבעה בכנסת ביום שני הקרוב למען 16,500 חיילים אשר מחכים וראויים למלגה", הוסיף גנץ. "אני קורא לנתניהו וחברי הכנסת של הליכוד להתעשת ולעשות את הדבר הנכון".